להודות על הטובה
שאלה:
אומרים שיש לנו הרבה טוב וצריך להסתכל בטוב ולא ברע וצריך להודות על הטובה. אבל לי זה קשה – זה נכון שיש לנו הרבה טוב, ושה' נתן לנו דברים טובים, לדוג' שאנחנו בריאים ויש לנו בית ומשפחה וכו'. כל אלה זה דברים שה' נתן לנו בתוך החיים, אבל למה- למה ה' בכלל נתן לנו את החיים? למה הוא הביא אותנו לעולם? קשה לי להודות לה' כי הוא הביא לי דברים שבעצם אני לא רוצה אותם, לחיים עם הרבה קשיים והרבה התמודדויות. לפעמים נראה לי שאני חיה על דרך השלילה, כלומר: ה' הביא אותי לחיים, זו לא בחירה שלי עכשיו, אז כבר כדאי לי להתגבר על הקשיים ולשמוח כי אז יהיה לי יותר טוב בחיים. אבל קשה לי להבין את העניין האמיתי של החיים, איך ולמה צריך לחיות ולשמוח למרות הקשיים?
תשובה:
התודה האמתית אינה על הפרנסה הבריאות והנוחות שיש לי בחיים, אלא על עצם הזכות להיות בקשר עם הרשב"ע ולשמש כשליח שלו. זוהי הטובה האמתית שהרשב"ע עשה איתנו וכל השאר הם תנאים משניים שמאפשרים את ביצוע השליחות בצורה טובה ושלמה יותר. לפי זה, גם הדברים הנעימים וגם הקשיים הם חלק מהשפה שבה אנו מתקשרים עם רשב"ע . קושי אמור להיות אתגר שמעמיק "ומנקה" את הקשר והופך אותו ליותר אמיתי וטהור, כפי שאומר דוד המלך, "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר"- מכיוון שהקב"ה מנהיג אותו ולכן באופן עקרוני לא חסרים לי כלים. ובהמשך: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי" – גם במשברים הרי גורל וגדולים ובתקופות הכי אפלות אתה איתי, ולכן: "שבטך ומשענתך המה ינחמוני" – הקב"ה מתנהג איתי גם בשבט (מקל וייסורים) וגם במשענת (חסד , טוב) ושניהם יחד מבטאים את אהבת הקב"ה אלינו ואת רצונו להביא אותנו למקום גבוה יותר מוסרית ואמונית. מקום שבו אנו מתוודעים לרשב"ע דרך כל מה שקורה לנו בעולם.