חיפוש

שאלה:

אני מרגישה שמושג האמונה אצלי עדיין רדוד. התפיסה שלי את האמונה היא: הרצון הפנימי לגדול לרוחניות, לעומק, השמחה, האושר העילאי בעיסוק ברוח. אני באמת מרגישה את הנשמה הפנימית הזועקת לרוחניות, בעיסוק בתורניות אני מרגישה עילוי פנימי. אך בין הרגשה זו לבין הקב"ה ששם למעלה אני מרגישה נתק. בתפילה אני מרגישה בתוכי את הנשמה שרוצה לעליון. אך אני מרגישה נתק אל א-ל עליון, ולכן אני מרגישה שאמונתי זו רדודה ולא שווה (למרות שאין לי ספק שהתקדמתי בהבנות). מה אעשה? האמונה שלי כ"כ חסרה. כל תפילה אני יותר מסתבכת עם הקשר לקב"ה. אני מרגישה שאני חסומה אליו. הנשמה מוציאה את הרגשתה ואני מבטאת את נשמתי, אך לא מרגישה שזה מקשר אותי לקב"ה.

הרב רונן טמיר

תשובה:

אכן, האמונה היא יסוד החיים שלנו, ולכן את מעלה את שאלת השאלות: סוד הקשר בין האדם לבריאה. השורש לפתרון שאלתך היא בטבע שהטביע בנו כרבש"ע שברא אותנו בצלם אלוקים והכניס בתוכנו חלק אלוקי ממעל ש"יודע" לתקשר ולקלוט מסרים רוחניים ואלוקיים. אך כדי לממש את הפוטנציאל העצום הזה הדריכו אותנו חז"ל כמה הדרכות: א. התבוננות בבריאה: ניתן לראות את הקב"ה דרך העקבות וטביעות האצבעות שלו בעולם. לכן הרמב"ם מדריך אותנו (יסוד התורה פרק ב'), להגיע לאהבת ה' וליראתו מתוך התבוננות במעשיו ובבריאה. אין הכוונה רק להבין שאם הבריאה כ"כ מסובכת ומורכבת כנראה שיש לה בורא, אלא להכיר את תכונות הבורא ע"י התבוננות בבריאה (כשם שניתן ללמוד על תכונות הצייר דרך התבוננות בציור). ב. התבוננות בהשגחת ה' בהיסטוריה: מתוך לימוד עמוק של תולדות העולם ותולדות עם ישראל בפרט ניתן להתחבר למנהיג עולם. ג. קיום מצוות: המצוות מחברות אותנו אל המצווה (מצווה משורש "צוות") אמנם חיבור זה אינו בהבנה אלא דרך ביצוע מעשי של הציווי האלוקי. ד. לימוד תורה: לימוד תורה יוצר קישור עליון, קשר של דעת בין הלומד לקב"ה. קשר זה נוצר מתוך לימוד תורה שבא על בסיס של יראת שמיים ומידות טובות (לפחות באופן בסיסי). לעיתים אנו מעוניינים ממש לתקשר ולהתחבר לקב"ה, אך ישנה תחושה של נתק. גם על כך צריך להתפלל בשפה פשוטה ואנושית – שהקב"ה יפתח את ליבנו לעובדו ולהכיר בו באמת. כדאי להקדיש זמן ביום להתבוננות בבריאה ובהשגחת ה' עליי. ואם מתבוננים מתוך עין טובה רואים עד כמה שהקב"ה ברוב חסדו מיטיב עמנו בכל רגע, ומתוך כך אנו חשים יותר קשר ושייכות. זוהי עבודה גדולה ולא פשוטה, אך חשובה מאין כמוה. ויהי רצון שנצליח כולנו לחוש באמת את עוצמתו של הקשר הישיר לקב"ה