נקודה שממש קשה לי
שאלה:
יש נקודה שממש קשה לי, והיא התחזקה לי בתפילה של יום כיפור: בתפילה אומרים "יזכור" ונזכרים בכל האנשים האהובים עלינו והקרובים לנו שנפטרו או נרצחו, וזה מזכיר לנו בלל את כל הקשיים שעברו עלינו. ומיד אחרי תפילת "יזכור" אנחנו אומרים "אשרי יושבי ביתך", "חנון ורחום ה'", "טוב ה' לכל" ואני לא מצליחה להבין איפה ה' הטוב בתוך כל המציאות הקשה והצרות שהוא מביא עלינו? איפה רואים בתוך הרע והקושי שאכן "חנון ורחום ה'"?
תשובה:
מובא בגמ' בברכות: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", ולמרות שלפי מסקנת הסוגיה נוסח הברכות שונה (הטוב והמטיב על הטוב, דיין האמת על הרע), התנוחה הנפשית צריכה להיות זהה – השלמה נפשית. הגמ' (בפסחים) מוסיפה ומבארת: "לא כעולם הזה העולם הבא". בעוה"ז על הטובות מברך הטוב והמטיב, על הרעות – ברוך דיין האמת, בעוה"ב על הכל מברך הטוב והמטיב". אנו רואים בעוה"ז את הנהגת ה' בפרספקטיבה מצומצמת מאוד, ולכן מבחינתנו יש טוב ורע, ובשכלנו אין אנו מסוגלים להבין כיצד הקב"ה שהוא טוב לכל מביא עלינו דברים רעים. אך במבט עמוק אפשר לזכות ולהבין שהכל כלול בטוב עליון. הרב קוק מביא באורות הקודש שלוש דרגות ביחס לרע: א. הרע מגיע בהשגחה פרטית ואינו הפקרות- רע מסודר. הקב"ה מתכוון לשלוח לאדם ייסורין, מסיבות שונות. ב. הרע מוביל לטוב עתידי – הכל לטובה. כעת זהו סבל אך בסופו של דבר בנית קומה עמוקה ושלמה יותר מבחינה מוסרית ורוחנית. ג. הרע עצמו הוא טוב בתחפושת. אין בכלל רע בעולם, הכל טוב אלא שלפעמים כאשר מוציאים את הטוב מהקשרו הוא נראה בטעות כרע. זוהי מדרגה שאליה זוכים בעוה"ז רק יחידי סגולה (שהרי אנו מצווים לברך ברכה שונה על הטוב ועל הרע), ומי שלא ראוי למדרגה הזו ונוהג על פיה – יכול לגרום נזקים גדולים בחוסר אבחנתו בין טוב לרע. לכן אין סתירה באמת בין הצרות שאנו חווים לבין "טוב ה' לכל". הסתירה היא רק מזווית הראיה שלנו. כדאי לעיין ב"מזמור שיר ליום השבת" שם מציג דוד המלך את גודל ההשגחה והטוב האלוקי ("מה רבו מעשיך ה' ..מאוד עמקו מחשבותיך.. בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון להשמדם עדי עד.. להגיד כי ישר ה' צורי ולא עוולתה בו").