כיצד להודות על תוכחה
שאלה:
בתחילת השנה מישהי הוכיחה אותי על צניעות. זה נושא שממש הייתי רגישה אליו (במיוחד בתחילת שנה) וכל הערה מצד החברה וכל לחץ גרם לי לרצות לא להמשיך בתהליך שממילא היה לי נורא קשה. וכשאותה בת העירה לי, באותו רגע אמרתי לה באמת – "תודה רבה", אבל אני מאמינה שראו עליי קצת מבחוץ את מה שעברתי מבפנים. לפי מה שלמדנו בשיעור צריך להגיד תודה על ההוכחה. אבל השאלה זה איך לשנות את ההרגשה של הכאב כי אני בכל זאת בן אדם ואני בכלל עוד לא ברמה של הרב ששכר לו מוכיח כדי שתתגלה לו האמת.
תשובה:
באמת זו משימה לא קלה לאהוב תוכחה. יסוד העולם – עין טובה על המציאות בכללותה ועל החבר בפרט. אדם שמודע לטוב ה' ולמתיקות של העולם – יתמקד בחלק האופטימי השמח של המציאות ולא יתרשם יתר על המידה מהחלק החסר. גם במפגש עם מציאות מורכבת – הוא "ייתפס" באופן טבעי לצד הטוב ומתוכו יתקן את הטעון תיקון. לכן בתור "את אשר יאהב ה' יוכיח" והדבר לא קשור רק להנהגת ה' את העולם אלא גם להנהגת אדם לחברו. כאשר יש אהבה ואמון בבסיס – התוכחה נעימה ומתקבלת זה ביחס לאדם שמוכיח. בנוגע לאדם שאותו מוכיחים – ככל שאהבת האמת גדולה יותר כך יכולת הקבלה גדולה יותר לדוג' – אם היית מראה תיק עבודות לחברה והיא הייתה מעמידה אותך על טעות שעשית היית שמחה מאוד לשמוע ולתקן כיוון שאת רוצה שהתיק יתקבל באופן המושלם ביותר. לכן – ככל שנחדד יותר לעצמנו את אהבת השלמות – כך יהיה קל יותר לקבל תוכחה.