כמה ולמה
על הדרך ממצרים לארץ ישראל ועל המעבר מחומש ויקרא לחומש במדבר.
הרב יהושע וידר כ"ו אייר תשע"ט
לאורך חומשי שמות וויקרא לימדה אותנו התורה על תהליך התהוותו של עם ישראל. על עצם היווצרותו כעם עצמאי עם היציאה ממצרים, על תהליך התוודעותו לזהותו הלאומית במתן תורה, ועל בניית המרכז הרוחני בו נפגש העם עם אלוקיו ועם תורתו ובו מבטא העם את כיסופיו לבוראו וגואלו.
כל חומש ויקרא נאמר למשה רבנו כשעם ישראל חונה עדיין למרגלותיו של הר סיני, הר האלקים. זהו מקום מרומֵם, אך לא היעד. היעד הוא לחיות חיים לאומיים המושתתים על קדושה צדק ועדינות, חיים בהם כל המערכות הממלכתיות פועלות לאורו של טוב ד' המתגלה בתורתו, וזה יתכן רק בארץ, ארץ ישראל.
כדי להגיע אל הארץ צריך לעבור דרך המדבר. המדבר הוא מקום רֵיק. רֵיק מתכנים חיוביים ומלא בהֶעדר. בסיבוכים הכרוכים במעבָר מורכב זה עוסקות רוב פרשיותיו של חומש במדבר כשההכנה הראשונה לכך, המופיעה בפרשתנו, היא מיפקד העם. מטרתו של המיפקד איננה רק טכנית או ביורוקרטית. רק סידור שיש בו לכידות פנימית מהודקת של המחנה לשבטיו ולדגליו יוכל לשמור על האחדות ועל החתירה אל היעד גם בנפתולי המדבר.
אמנם המיפקד עשוי להעצים את הפן הכמותי, שלא בו נמצא ייחודנו הלאומי, לכן מובדל בו שבט לוי, נושא ערכיו הפנימיים של עם ישראל, כדי שנזכור לא רק כמה אנחנו, היוצאים לדרך, אלא בעיקר למה, לאור אלו ערכים.
שבת שלום ומבורך!