וישם לך שלום- נשא תשפ"ב
פרשת נשא עוסקת, רובה ככולה, במקרי קצה בחברה. כיצד מגיעים לזכות לברכת שלום?
הרב רונן טמיר ד' סיון תשפ"ב
פרשת נשא עוסקת, רובה ככולה, במקרי קצה בחברה. צרוע, זב, טמא לנפש, מועל בקודשים, אישה סוטה, נזיר, ולבסוף- ברכת הכהנים לישראל. "כה תברכו את בני ישראל, אמור להם: יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
הכהנים הם אלה שאחראים לחבר מחדש את אלו שנאלצו להתרחק מהמחנה, ולהחזיר אותם אל חיק האומה. הכהן הוא זה שמלווה את המצורע, הוא המטהר את הזב והטמא, והוא זה שמשכין שלום בין איש לאשתו, גם במצבי קיצון של אובדן אמון.
בשיאה של ברכת הכהנים, מופיעה ברכת השלום. ננסה להתבונן מעט ביסוד השלום, בדרכו של הרב קוק זצ"ל (עין אי"ה שבת א', עמ' 8).
"השלום, צריך שיהיה מושרש בתור מושג היותר קדוש, עד שראוי הוא להיות נכנס בכלל שמותיו של הקב"ה. כי יסוד השלום הוא, שתהיה מגמת הפנים של כל רצון פרטי הנמצא במציאות, משתווה עם החפץ הכללי, שנובע מהתכלית הכללית של כל המציאות כולה".
מושג השלום, מבטא את הנקודה הפנימית, המשותפת, בה מתאחדים כל הפרטים, הנראים במבט שטחי כסותרים זה את זה. העולם נברא מתוך נקודה פנימית אחדותית, וכפי שמבארים לנו חז"ל- מאבן השתיה, שממנה הושתת העולם. אך לאחר שנברא העולם החומרי, נראית המציאות כמלאה ניגודים וסתירות, וכל פרט נראה כלוחם ומתנגד לחבירו. ברכת השלום, היא הדרך לאחד מחדש את הנקודות הנראות כמנוגדות- אל השורש המשותף, ומתוך כך- אל התכלית המשותפת.
כיצד מגיעים לזכות לברכת השלום?
ממשיך הרב: "האמונה, היא הדרך האחת (-היחידה) לקניית השלום, כי מבלעדי האמונה בטובו של יוצר כל, לא יחדור אור אהבת השלום בפרטים, ולא יוכל לעולם לבוא אל הכלל".
ללא אמונה בטוב הבסיסי של העולם, הנובע מרוב טובו של בורא העולם- לא ניתן לחבר את הפרטים המפורדים אל שורש משותף. רק המבט הפנימי, המזהה את ה' אחד כמחולל המציאות- מאפשר לראות את האחדות שבמציאות.
חז"ל אסרו עלינו לומר "שלום" בבית הכיסא או בבית המרחץ. מבאר הרב: "השלום, שהוא כל כך קדוש ויקר- אי אפשר שיהיה דבק באדם, לאהבה אותו באמת, כי אם בהיותו מנושא מעל החלאה החומרית הנמצאת בכלל העולם החיצוני, ומתפשטת הרבה בעולמו הפנימי של האדם". כדי להצליח לראות את התוכן הפנימי הקדוש שבמציאות, עלינו להתרומם, ולרומם את מבטנו, מעל השכבה הנמוכה והתחתונה של הצרכים, כמו בית הכיסא ובית המרחץ- אל עולם הערכים. רק אם נשתחרר מהמדרגה בחומרית ונתעלה אל זו הרוחנית- נוכל לחוש את ברכת השלום.
מסיים הרב: "ועל זה שנינו 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בנייך לימודי ה', ורב שלום בנייך'- אלה הם הבנים, הבונים, המצרפים כל אבן פרטית שבאיש ובמעשה, למוסד(-ליסוד) הבניין הקדוש והנערץ. 'אל תקרי בנייך, אלא בונייך'."
מתוך חיבור לתורה, לקודש, לתלמידי החכמים שבדור- נוכל להיות ראויים לזכות לברכת השלום, ברכת הכהנים, שמחברים עולמות, ומחברים אותנו, עם ישראל- אל השכינה, אל הקודש העליון.
שבת שלום ומבורך!