חיפוש

בפרשת שלח, פוקד את עם ישראל אחד המשברים הגדולים בתולדותיו- חטא המרגלים, המאיסה בארץ חמדה, שגררה אחריה בכיה לדורות- עיכוב של ארבעים שנה בכניסה לארץ, וכל החורבנות והצרות שארעו לאבותינו ולנו במהלך ההיסטוריה ביום הנורא, יום תשעה באב.

הרב רונן טמיר כ"ה סיון תשע"ח

בפרשת שלח, פוקד את עם ישראל אחד המשברים הגדולים בתולדותיו- חטא המרגלים, המאיסה בארץ חמדה, שגררה אחריה בכיה לדורות- עיכוב של ארבעים שנה בכניסה לארץ, וכל החורבנות והצרות שארעו לאבותינו ולנו במהלך ההיסטוריה ביום הנורא, יום תשעה באב.

לאחר שעם ישראל מתוודע לחומרת עוונו ביחס לארץ ישראל, ולאחר שנסיון התשובה בדמות ההעפלה נכשל כשלון חרוץ, מצווה התורה על מצוות החלה, ציווי שעניינו נטיעת התקווה שעוד יבוא יום ונזכה לרשת את הארץ. "בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, והיה באכלכם מלחם הארץ- תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, כתרומת גורן, כן תרימו אותה. מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם".

יש להתבונן, מדוע נבחרה דווקא מצוות החלה, מכל המצוות התלויות בארץ, לבטא את התקווה של עם ישראל, ואת ההבטחה האלוקית, לרשת את הארץ הקדושה?

מבאר הרב קוק (עין אי"ה שבת א', עמ' 161): "השלמת הבית באורחות צדק, היא ההתחלה להצלחת החברה בכללה, וחיי המשפחה בהיותם מתרוממים למצב טוב, תווסד מזה ברבות הימים הצלחת האומה. ע"כ הקדושה הביתית היא ראשית לההצלחה הכללית שבכללות האומה, וכערך משפחה אחת אל כללות האומה, כן הוא ערך עם ה' אל כלל מין האנושי. שההשרשה של הקדושה ודעת ד' שמשתרשת בישראל ע"י התורה וקיומה בכל הזמן הארוך העבר, היא תגרום שיתפשט אור ד' וכבוד ידיעתו על כל המשפחה האנושית בכללה. ולשם כך נקראו ישראל ראשית, מפני שכך הענין של ההשלמה הכוללת הולך וכובש לו מקום בעולם קמעא קמעא, והראשית- הם ישראל. ע"כ נכבדים הם מאד הדברים שעליהם נוסד יסוד קדושת ההתחלות, כי בהתחלה כלולה כל המטרה היותר אחרונה. ע"כ החלה, שהיא המתנה של כהונה המתיחסת אל הבית והליכותיו ביחוד, להשריש כבוד התורה ועבודת ד', וזיקוק הלימוד לדעת את ד' ושמירת המצות, הבא ע"י הכהן המשרת את ד', היא הראשית המנחת את יסוד הבית, ועיניה נשואות אל האחרית הבאה מן הראשית: ההצלחה המתפשטת מיחידות של הבית אל ריבוי של הכלל...וכל הפושט יד בההכנות הראשיות הפרטיות שבחיי הבית, הוא מזעזע את העמוד הימני מצד רוממות הווסדו".

מצוות החלה, מבטאת את המקום הראוי לקודש בחיי הבית. הנתינה לכהן, היא התשתית שעליה בנוי הבית כולו. הקודש הוא היסוד של עולם החול, הוא המקיים והנותן משמעות לכל המעגלים שסביבו, מעגלי העשיה הגשמית. לכן, נקראת הפרשת החלה "תרומה"- כיוון שהיא היא שמרוממת את הבית, מרימה אותו אל הגובה הרוחני. רק כך, מתוך היסוד של מצוות חלה, נוכל לתקן באמת את חטא המרגלים, שראו את המציאות הנגלית כפי שהיא, ולא העמיקו מבט אל השורש שמחולל את הפרטים הגשמיים.

הקישור של הבית אל הכהן, אינו חסד כלפי הכהן, ואינו חובה סוציאלית לדאוג לנזקקים. קישור זה מעניק מימד של נצח לבית, מימד שמעבר לשגרה החומרית. רק מתוך ההכנסה של הכהן, של נציג עולם הרוח, אל הבית והמשפחה- רק מתוך כך ייבנה הבית על יסודות איתנים. "עץ חיים היא למחזיקים בה"- התורה היא זו שמעניקה לנו, המחזיקים בה, חיים ויציבות.

יהי רצון שנזכה לשים את הקודש, ואת אנשי הקודש, במרכז הבניין שלנו, ומתוך כך יהיה בנייננו בניין עדי עד, אמן.

שבת שלום ומבורך!