גור אריה יהודה | ויחי תשפ"ג

הכוח המיוחד של ישראל, שבזכותו נזכה למלך המשיח, הוא כח התורה. העיסוק בתורה, מלביש כביכול את גואלם של ישראל בבגדי מלכות.

הרב רונן טמיר י"ג טבת תשפ"ג

אנו זוכים השבת לסיים את ספר בראשית, ספר הישר, אשר ליווה אותנו מבריאת העולם ועד הירידה של בני ישראל למצרים. בערוב ימיו, מברך יעקב אבינו את בניו, בברכות המבטאות את ייעודו של כל שבט בעם ישראל.

ננסה להתבונן מעט בפירוש "אור החיים" הקדוש על הברכה לשבט יהודה. "...אוסרי לגפן עירה, ולשורקה בני אתונו. כיבס ביין לבושו, ובדם ענבים סותה".

מבאר "אור החיים" הקדוש: "יאמר על זה הדרך, שהכתוב מדבר בשתי הגאולות המפורסמות, האחת היא של מצרים, והשניה היא גאולה העתידה בעזרת ה'. כנגד גאולה הראשונה אמר 'אוסרי לגפן עירה'...שאז כפה ה' לפניהם בחינה אחת, הנקראת 'עיר', והוכנע לפני הגפן, וכנגד גואלה השניה בעזרת ה' שתהיה בימינו, אמר 'ולשורקה'- פירוש, בעת אשר ישרוק ה', דכתיב 'אשִרקה להם ואקבצם', אז 'בני אתונו'-לשון רבים. כי ביציאת מצרים, לא הכניע ה' לפניהם אלא ראש אומות, שהן מצרים וכנען, שהם היו ראש ותגבורת לכל האומות, אבל שבעים אומות- לא הוכנעו, ולא ניתנו להם. אבל לעתיד לבוא- בעזרת ה' לא יניח מהאומות אומה גדולה או קטנה שלא תינתן להם".

ברכת שבט יהודה, נוגעת למלכות ולגאולתן של ישראל. בגאולה הראשונה- גברו ישראל על 'עיר' בודד, על אויב מסויים, בדמות פרעה מלך מצרים. בגאולה האחרונה, לעומת זאת- ייצאו ישראל מתחת שעבוד המלכויות כולן- 'בני אתונו', בלשון רבים.

ממשיך "אור החיים" הקדוש בביאור הפסוק הבא. "כיבס ביין לבושו- יתבאר על דרך אומרם ז"ל, כי גלות רביעית, שבו יתגלה הגואל העצום, צריך שתהיה ביד ישראל מצוות עסק התורה, וזולת זה יתעכב מבוא. ולזה רמז באומרם 'כיבס ביין לבושו'- פירוש, כי כוחו של המלך המצופה, הוא בחינת עסק התורה, שיתעסקו ישראל ביינה של תורה, ואמר כי באמצעותה יהיה לבושו, שהוא כינוי למלכות, נכון אליו ללבשו."

הכוח המיוחד של ישראל, שבזכותו נזכה למלך המשיח, הוא כח התורה. העיסוק בתורה, מלביש כביכול את גואלם של ישראל בבגדי מלכות. זהו אחד ההבדלים בין הגאולה הראשונה והאחרונה. בגאולה הראשונה, ישראל נגאלו ביד ה', ללא כל זכות. בגאולה האחרונה, ישראל שותפים בתהליך, וגם הגאולה מופיעה מלמטה, בזכות הציפיה והפעולה של ישראל, ולכן הם אלה שמלבישים כביכול את מלך המשיח בבגדי מלכות.

"ואומרו 'ובדם ענבים סותה'- נתכוון לומר, כי אם יגיע זמן הגאולה, ולא יימצא יין, פירוש שאין בנו תורה- תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות, אשר יצרון האומות לישראל...והוא אומרו 'ובדם ענבים סותה'- כי באמצעות היסורין יזדככו הנפשות, ויתבררו ניצוצי הקדושה כדרך שיתבררו באמצעות בחינת התורה, אלא שזו- מלאכתו נאה, וזו- בלתי נאה...ואומרו 'ענבים'- רמז כי לא ישלטו האומות לשפוך דם לזמור אילן או ענף או אשכול, אלא ענבים, פירושו: גרגרים".

הגאולה האחרונה מופיעה דרך עם ישראל, ומתוך זכותם. ישנן שתי אפשרויות לזכות- לימוד התורה, או חלילה יסורין. יעקב מברך ומבטיח כי אם ניאלץ חלילה לעבור זיכוך ביסורין- אין סכנה לענף או לכלל, אלא לגרגרים בלבד, כלומר לפרטים. נצח ישראל לא ישקר. כתגובה לשפיכות הדמים של ישראל על ידי הגויים- יופיע הקב"ה וינקום נקמת דם עבדיו השפוך.

ממשיך "אור החיים" הקדוש: "חכלילי עיניים מיין- ירמוז כי סיבת הנקמה היא 'מיין', פירוש- מצד מה שחיבלו ופשעו את בני התורה מללמוד". הנקמה האלוקית היא, בעיקר, על שמנעו הצרות את ישראל מללמוד תורה, ועל שגזרו ואסרו על ישראל שלא לעסוק בתורה.

מסיים "אור החיים" הקדוש: "ליבי ליבי על דבר זה, מעי מעי על אשר מנעו בני עוולה אותנו מעסוק בתורת אל חי, ועל זה ינקום נקם, בהתעוררות תגבורת הדינים".

אנו זוכים לחיות בדור אשר לו ציפו כל גדולי הדורות, דור של תקומה ותחיה בארצנו הקדושה. רשעי הגויים, הרואים את השכינה שבה לציון, מנסים בכל כוחם וטומאתם לעכב את הטובה מלבוא, וברוב פראותם לא בוחלים בשום אמצעי, ובלבד למנוע את אור ישראל מלהופיע. על כך אנו מבקשים רחמי שמיים, לראות עין בעין בשוב ה' ציון ברחמים. זכות לימוד התורה של כולנו, וזכות הקדושים שמסרו נפשם על תקומתנו בארצנו, היא זו המחישה את אור הגאולה להאיר עלינו.

 ויהי רצון שנזכה בקרוב לראות בעינינו נקמת דם קדושי ישראל השפוך, ויותר מכך- "וניקיתי דמם, לא ניקיתי. וה' שוכן בציון", אמן.

שבת שלום ומבורך!