וישכם אברהם בבוקר

בפרשת "וירא" אנו ממשיכים לעסוק בדמותו המופלאה של אברהם אבינו, איש החסד. אברהם, שמסר את כל כולו לקריאה בשם ה' ולהופעת אור המוסר, הצדק והחסד על כלל האנושות, מוצא את עצמו נלחם בכל כוחו להצלת אנשי סדום, הרעים והחטאים.

הרב רונן טמיר י"ד חשון תשע"ח

בפרשת "וירא" אנו ממשיכים לעסוק בדמותו המופלאה של אברהם אבינו, איש החסד. אברהם, שמסר את כל כולו לקריאה בשם ה' ולהופעת אור המוסר, הצדק והחסד על כלל האנושות, מוצא את עצמו נלחם בכל כוחו להצלת אנשי סדום, הרעים והחטאים.

לאחר שניסה ללמד זכות על אנשי סדום, ולמצוא ולו עשרה צדיקים שיגנו על העיר כולה, משכים אברהם בבוקר בו נהפכה סדום, וחוזר להתפלל. "וישכם אברהם בבוקר, אל המקום אשר עמד שם את פני ה'." מכאן לומדים חז"ל הלכה למעשה בהלכות תפילה. "כל הקובע מקום לתפילתו- אלוקי אברהם בעזרו. וכשמת, אומרים עליו 'אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו'."

ננסה להתבונן ביסוד זה, של קביעות מקום לתפילה, לאורו של מרן הרב קוק.

"יסוד האמונה, שההשגחה העליונה גדולה מאד על כל הדברים שהם מתייחסים להשלמת הכח המוסרי שבאדם, ולהדריכו בדרך ישרה ונעלה".

השגחת ה' עלינו, מכוונת לעידון ודיוק של האדם. פרטי המצוות ודקדוקיהן, מגלה את כוחות הנפש שלנו כולם, באופן שלם ומאוזן.

ממשיך הרב: "והנה, כאשר אל שלמות השכלית, צריך האדם מאד שיהיה גם כח המדמה שלו שלם ונבר(-בהיר), על כן השגחת ה' יתברך גדולה גם כן על כל הדברים שיהיו משלימים את הכח המדמה שבאדם, באופן שיעזרהו אל המעשים הטובים ומידות הטובות".

האדם מורכב משכל ורגש, רצון ודמיון, ושלמותו תלויה בהופעה שלמה והרמונית של כוחותיו כולם. רצון ה', ומצוותיו אשר ציוונו- מגמתן היא בניין נפש האדם כולה, כולל כח המדמה שבנו.

"ובאשר להשלמת כח המדמה- מועילה מאד קביעות המקום לתפילה, וקדושת המקום פועלת לקדש רגשותיו, על כן השגחת ה' יתברך על זה ביותר, להצליחו לתכלית זו. ומי שמרגיל עצמו להבין זה- הוא לא יתחכם יותר מדי, ותהיה חכמתו מסייעתו תמיד למעשים טובים ומידות טובות. כי ידקדק הרבה במעשיו ומידותיו, ביודעו שמהן תוצאות גדולות להשלמת כח המדמה, שהוא הכח הפועל בקרוב(-באופן ישיר ומיידי) על המון המעשים וההרגשות שבאדם".

אנו נדרשים להקדיש מאמץ, ולכוון את המעשים, לא רק לבניין ההשקפה השכלית שלנו על עולמנו הרוחני, אלא גם לבניית כוחות נפש שלמים לעבודת ה'. העצמת הכח המדמה מעניק לאדם יכולת לקשר עצמו במישור החושי, הפשוט, אל הערכים הגדולים ואל מציאות ה' והשגחת ה' כלפיו, ולכן יש חשיבות גדולה ל"סביבת עבודה" שמאפשרת זאת. קביעות המקום, כמו קביעות הזמן, לתפילה ולשיחה עם רבש"ע, מסייעת מאד לתחושת יציבות בקשר עליון זה.

חז"ל ממשיכים ואומרים "וכשמת, אומרים עליו אי חסיד, אי עניו, מתלמידיו של אברהם אבינו".

מבאר הרב: "ובאמת, זהו יסוד החסידות והענווה- שלא ללכת בגדולות, ושלא לזלזל בכל דבר מוסרי, אשר על פי השכל המופשט אין לו מקום כל כך, כי צריך לדעת כי לא על השכל המופשט לבדו יחיה האדם חיים האמיתיים, כי אם על פי המעשים הטובים, שהרבה גורם להם הכח המדמה, המצייר, כשהוא הולך מישרים. על כן, יהיה ירא ה' וחרד על דברו. ואברהם אבינו, ביטל את שכלו גם כן, והאמין בה' אחרי כל התפלספותו, באמונה פשוטה".

עבודת ה', ודבקות בו יתברך, אינה מתחילה ואינה מסתיימת בחידודים שכליים דקים. היא נבחנת גם, ואולי בעיקר, ביכולת לרתום את כל הכוחות למטרה זו, ובהקשר זה עלינו למצוא את הדרך לחבר גם את כוחותינו הטבעיים הפשוטים, לעבודת ה' שלמה.

דווקא בדורנו, דור של עושר גדול בכוחות ובאתגרים- עניין היציבות וההתמדה בעבודת ה' דורש חיזוק גדול. סדר יום קבוע, תפילה קבועה במקום קבוע, הרגלים יציבים- הם אלה שבונים בנו קומה זו של עבודת ה' בדרכו של אברהם אבינו.

יהי רצון שנזכה להיות מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה, לקבוע מקום לתפילתנו, ומתוך כך יהיה הקב"ה בעזרנו, אמן.

שבת שלום ומבורך!