חייה הכפולים של שרה

שרה אימנו מלמדת אותנו שיעור גדול בעבודת ה', שהשמחה איננה תלויה בגורם חיצוני ואף לא במציאות אובייקטיבית אלא היא עמדת נפש של אמונה ובטחון בהשם יתברך.

הרבנית יעל יעקובוביץ כ"ו חשון תשפ"א

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"

אנו מכירות את הפירוש הידוע של רש"י: בת מאה כבת עשרים לחטא...ובת עשרים כבת שבע ליופי...שני חיי שרה כלן שוין לטובה.

נראה לפי הפסוק הזה כי חייה של שרה היו טובים, אך למעשה אנו יודעים כי חייה של שרה היו מאוד לא פשוטים , התמודדויות רבות ונסיונות ואף כל הניסיונות שהתנסה אברהם, עברה שרה יחד איתו, ובחלק מן הניסיונות שרה חוותה את הקושי אף יותר מאברהם, אז מדוע רש"י מפרש כך שכל חייה שוין לטובה?

הנצי"ב בפרושו לפסוק זה אומר כך:

'וזהו דבר הכתוב 'שני חיי שרה', ששנים שלה כולם היו בחיי שמחה ונפש המעלה ונשגב בחיי רוחני, וכענין לשון הגמרא (יבמות סג' ב') מספר ימיו כפולים, כך אמר הכתוב ששני חייה היו שתי פעמים, משום שהיו חייה עליזים וסמוכים בה' מבטחה'

הנצי"ב מחדש לנו דבר עצום, לחייה של שרה היו 2 בחינות, הבחינה הפשוטה של אריכות ימים,הכמות.

אך הבחינה השניה היא האיכות של ימים אלו. למרות הקשיים והניסיונות שהיא עברה היא החזיקה בשמחה מתוך אמונה בבורא עולם.

עניין השמחה של שרה היה כה מהותי שהיא זכתה לרוח הקודש בעבורה

 כך מסביר עוד הנצי"ב מוואלאזין:

ואחר כל זה יש להתבונן במה שאמרו שאברהם היה טפל לשרה בנביאות. ואין זה אלא תימא. האדם הגדול אשר דבר עמו ה׳ כמה פעמים יהיה טפל לשרה שלא דבר עמה ה׳ כי אם דבור א' לא כי צחקת. אלא הכוונה הוא שהיה טפל ברוה״ק. שהרי שני דברים הם רוה״ק הוא מה שאדם מתבודד ומשרה עליו רוה״ק ויודע מה שרואה. אמנם לא דבר עמו ה׳. ונבואה הוא בחינה גדולה ורבה מזה כמו שביארנו. ודוד המלך ע״ה זכה לשניהם ואמר רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני. היינו רוח ה׳ הוא רוה״ק המופיע על דבר עצמו. וגם מלתו על לשוני שהוא נבואה ממש. ואברהם היה גדול בנבואה משרה. אבל ברוה״ק היתה שרה מצוינת יותר מאברהם אבינו. והסיבה לזה הוא וכו דאין רוה״ק חל אלא מתוך שמחה של מצוה"

זאת אומרת שיש שתי בחינות אחת רוח הקודש והשניה נבואה.

בנבואה היה אברהם גדול משרה אך ברוח הקודש הייתה שרה גדולה מאברהם, וזאת משום שהיא הייתה בשמחה

שרה אימנו מלמדת אותנו שיעור גדול בעבודת ה', שהשמחה איננה תלויה בגורם חיצוני ואף לא במציאות אובייקטיבית אלא היא עמדת נפש של אמונה ובטחון בהשם יתברך. הידיעה שהכל מדוייק ומתוך הנסיון אני אגדל ואדייק את התיקון שלי בעוה"ז היא המשרה שמחה פנימית ויציבה..

מפה נבין מה השבח הגדול שהתורה מספרת על שרה שכל חייה היו שוין לטובה ובזכות כך הגיעה למדרגה של רוח הקודש אף יותר מאברהם.