חינוך למצוות

דווקא בארץ ישראל כשהאדם לוקח אחריות על גורלו- יוזם, פועל, יוצר, שותף ליצירה של החברה, סכנה גדולה מאוד אורבת את עם ישראל...

הרב מיכאל טוביאנו ח' אלול תש"פ

השבת אנחנו נקרא פרשת כי תצא זו פרשה מיוחדת במינה, עמוסה במצוות.
כל המפרשים לאורך הדורות התקשו למצוא איזה מכנה משותף בין כל המצוות שנמצאות בפרשה.
חומש דברים הוא באמת מיוחד במינו והוא שונה מכל שאר החומשים, שאר החומשים נאמרו במפורש על ידי הקב"ה ומשה התבקש לכתוב את הדברים כמו שהקב"ה שיכתב לו, לא הייתה שום התערבות של משה רבינו, עם ישראל באותם הימים היה במדבר ולכן בתקופה הראשונה הזאת של יצירת עם ישראל היה חשוב מאוד להיפגש עם דבר השם כהווייתו בלי שום תוספת אנושית בלי שום התערבות אנושית. אבל בחומש דברים קורים שני חידושים, מאוד מאוד משמעותיים, החידוש הראשון הוא שעם ישראל עומד להיכנס לארץ ישראל, עם ישראל נמצא על גבול הירדן והוא צופה על ארץ ישראל ושם יש שינוי מקצה לקצה, עד עכשיו ההנהגה הייתה לגמרי אלוהית עם ישראל לא לקח אחריות על גורלו, לא כלכלי, לא מדיני, לא רוחני, הם היו במעין "קפסולה" - שמורים תחת השגחתו של הקב"ה ואחרי הטראומה של מצריים ,הם היו מאוד זקוקים לחוויה מתקנת מסוג זה.
אבל בחומש דברים עם ישראל מתבקש לגדול, עם ישראל מתבקש לקחת אחריות על גורלו, עם ישראל מתבקש להיות מעורה בכיבוש הארץ ובבנייה של חברה צודקת המודרכת ומונהגת על פי הכללים האלוהיים.
החידוש השני של חומש דברים הוא שמשה רבינו עומד לעזוב אותם, הוא לא יוכל ללוות אותם, ולכן משה מחליט מיוזמתו לדבר, חומש דברים הוא חומש שבו לא כתוב אף פעם וידבר ה' אל משה לאמר. כי היוזמה של החומש היא באה ממשה רבינו, אפשר לומר בהחלט שחומר דברים הוא מעין פרידה של משה רבינו , דברי ברכה , איחולים , אבל גם חששות ואזהרות.
ואם שאר החומשים הם היו מבחינת תורה שבכתב, כלומר אלוהיים לגמרי בלי שום התערבות של אדם, חומש דברים שהוא כנגד ארץ ישראל הוא גם כנגד התורה שבעל פה, משה הוגה את הדברים, משה חושב על הדברים, משה עורך את הדברים ובסוף הם עוברים עיבוד אלוהי ואישור אלוהי, אבל היוזמה התוכן והצורה הם באים ממשה רבינו.
אחרי הקדמה הכללית הזאת עכשיו ניגש לגופו של עניין הפרשה שלנו, נתמקד בנושא כללי שמאוד מאוד נוגע למציאות שלנו היום, דווקא בארץ ישראל כשהאדם לוקח אחריות על גורלו- יוזם, פועל, יוצר, שותף ליצירה של החברה, סכנה גדולה מאוד אורבת את עם ישראל, הוא עלול להדחיק הצידה את ריבונו של עולם, הוא עלול לחשוב שהוא יכול וצריך להסתדר לבד.
כמובן מתוך העצמאות הזאת הוא עלול לפרוק עול ולא לרצות לקיים את המצוות, הוא עלול לא לראות בהם ערך וגם משמעות לחיים.
כמו אז בפרשה שלנו וכמו היום אנחנו נדרשים להתבונן מחדש על כל התורה כולה, להבין בכלל את הצורך של קבלת עול מלכות שמיים נאמנות ומחויבות לריבונו של עולם, כדי לבנות חברה צודקת יותר ומתוקנת יותר. אנחנו נתמקד על נקודה אחת, החינוך למצוות מלמד אותנו לחינוך למחויבות לנאמנות ולמוחלטות, כמו שהיחסים שלנו מול הקב"ה צריכים להיות בנויים על פי היסודות האלה ,גם בתקשורת הבינאישית, באהבה בין איש לאשתו, בין הורים וילדים והאזרחים בתור החברה, חייבים לבנות את היסוד של המחויבות הנאמנות וההתמסרות לכן הפרשה שלנו היא מאוד חשובה כדי לבנות היום בארץ ישראל חברה צודקת ומתוקנת יותר.