כל המצוה | עקב תשפ"ב
כדי לזכות לרשת את ארץ הקודש, ארץ גדולה ורחבה- יש לקיים את ציווי ה' ברוחב ובגדלות. כיוון שהקב"ה ברא עולם הרמוני, בו יש הקבלה והתאמה בין הפן הרוחני והגשמי- רק כאשר עם ישראל ישמור תורה שלימה- נזכה לטובה שלימה, ברוח ובחומר.
הרב רונן טמיר כ"ב אב תשפ"ב
פרשת "עקב", הממשיכה את נאומיו של משה רבנו ערב הכניסה לארץ, עוסקת, בחלקה הגדול, בהקפדה על שמירת מצוות ה' לפרטי פרטים, כתנאי לירושת הארץ. "כל המצוה אשר אנכי מצווך היום תשמרון לעשות, למען תחיון, ורביתם, ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם.
יש להתבונן, לאיזו מצווה בדיוק מכוון משה בדבריו, ומהו החידוש באזהרה זו, מעבר לנאמר בתחילת הפרשה "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה.."?
מבאר "אור החיים" הקדוש: "אכן, הן האיש משה השכיל בליבות בני אדם, כי רוח אחד יתעם, כקטן כגדול, והוא סולם להמעיט בעבודת ה' ולצאת מדרך החיים, והוא- כי בעשות האדם ממצוות ה' ב' או ג' מאשר תבואנה, ומה גם אם יחזיקו באחת מכל מצוות ה' בתמידות ובזריזות- יוולד בהם הולדה רעה, להתעצל בשאר המצוות הבאים לידם, ומה גם אם יהיו בידם כמה וכמה מהמצוות, שתמלא נפשם בקצת מהמצוות".
אחת הסכנות הגדולות בעבודת ה', היא התחושה של "אני יחסית בסדר". בהקשר זה, הלגיטימציה לזלזול במצוות גדלה דוקא אצל מי שמקפיד במצוות מסויימות, וחש בסך הכל "במקום טוב באמצע". דוקא לאדם שאינו מושחת, קשה יותר לחזור בתשובה ולעשות חשבון נפש, כיון שאין אצלו תודעה של שברון לב, ושל "כך אי אפשר להמשיך".
ממשיך "אור החיים" הקדוש: "ומה מאד פשה נגע זה, ובפרט בלב ההולכים בתורת ה', להבזות המצוות הקלות, בראותם שהם לומדי תורה, ומקיימים רוב המצוות, וזהו הסובב ייסורי האנשים, וימעט כבודם, וירבה יגונותם וישפל אדם וישח איש, ואשר לזה בא נביא ה' בתוכחותיו ואמר 'כל המצוה '- ייחס כללות התורה למצוה אחת, וציווה על כולה, לבל יטעה בשיגיון הנזכר".
המצוה לה התכוון משה בדבריו היא כלל התורה, אותה הוא מכנה מצוה כדי לחדד את האחדותיות שבתורה. רק מתוך מבט כזה, אפשר לזכות לראות את האור שבכל פרט ופרט בתורה. "תורת ה' תמימה- משיבת נפש".
מסיים "אור החיים" הקדוש: "ואמר 'למען תחיון'- על דרך אומרם, כי באדם יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכנגדם בא דבר ה' לשמור שס"ה מצוות לא תעשה ורמ"ח מצוות עשה, והנה ישער אדם, בבוא על איב ראו גיד אחד איזה מיחוש או מכאוב, ויצעק ליבו באוי ואבוי ממכאובו- האם יקבל מענה לצעקו באמור לו 'הלוא לך רמ"ח איברים, ומהם רמ"ז שלמים, ואם חלק מרמ"ח יחלה- אין ראוי לקבול על זה?! וזה דמיון שמירת המצוות, שהם מיוחדים כנגד האיברים והגידים, וכשאדם עובר ומבטל אחת מהנה- יפעיל הכאב שכנגדו באיברים ובגידים, וכשם שאין תשובת בריאות רמ"ז מועלת להעביר הרגש כאב האיבר תשלום רמ"ח, כמו כן לא ישלימו רמ"ז מצוות עשה לחסרון האחת תשלום רמ"ח...והוא מאמר 'כל המצוה'- פירוש: בכללותיה, שלא תחסר כל שבידך לעשות, והטעם- 'למען תחיון', זה תלוי בזה, וכשאתה מחסר אחת מכל המצוות- אתה מחסר כנגדו חיות איבר אחד...שגם מצוות התורה- לאחת ייחשבו, הגם שרבים במניין, יסוד אחד ובניין אחד להם".
כדי לזכות לרשת את ארץ הקודש, ארץ גדולה ורחבה- יש לקיים את ציווי ה' ברוחב ובגדלות. כיוון שהקב"ה ברא עולם הרמוני, בו יש הקבלה והתאמה בין הפן הרוחני והגשמי- רק כאשר עם ישראל ישמור תורה שלימה- נזכה לטובה שלימה, ברוח ובחומר.
יה"ר שנזכה לראות את כל התורה כולה כמקשה אחת, על כלליה ופרטותיה, ומתוך כך לחיות חיים שלמים ומאוחדים, במישור האישי ובמישור הלאומי.
שבת שלום ומבורך!