כי יהיה בך אביון

בפרשתנו, פרשת ראה, עוסק משה במרכזיות של הקודש והמקדש בישראל, המקום אשר יבחר ה'. כל מחנה ישראל ממוקם מסביב למחנה השכינה, ומושפע ממנו....

הרב רונן טמיר כ"ד אב תש"פ

בפרשתנו, פרשת ראה, עוסק משה במרכזיות של הקודש והמקדש בישראל, המקום אשר יבחר ה'. כל מחנה ישראל ממוקם מסביב למחנה השכינה, ומושפע ממנו. בין השאר, מתייחס משה למקום הנכון של המעגלים החברתיים באומה, ובאחריות של החברה כלפי המעגלים החלשים שבה.
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך- לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. כי פתוח תפתח את ידך לו, והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו".
"אור החיים" הקדוש מבאר ציווי זה של התורה, מעבר למשמעותו הפשוטה.
"ובדרך רמז, ירמוז להעיר הערה גדולה על אחד המיוחד שבאומה, אליו אנו מקווים ומצפים מתי יבוא- והוא מלך ישראל, משיחנו, אשר הוא אביון, וכבר נמשל לעני כאומרו 'עני ורוכב על חמור'."
האביון המתואר בפרשיה, אינו אביון פרטי. זהו אביון כלל ישראלי, להופעתו אנו מצפים כמעט 2000 שנה.
"ורמז הדבר אשר יסובבנו להיות אביון, ואמר 'בך'- פירוש, בסיבתך, כי עוונותינו האריכו קצנו...ולזה רמז באומרו 'מאחד אחיך'- שהוא המיוחד שבאחיך"...ואומרו 'בארצך'- להעיר כי הורתו ולידתו בארץ ישראל הקדושה".
מלך המשיח סובל, בעוונותינו, מעוני גשמי ורוחני, כיוון שהוא משקף את מצבנו הכללי כאומה. כאשר עם ישראל שרוי באביונות ובמחסור- גם גואלנו, מלך המשיח, שרוי במצב דומה. חז"ל דורשים את התיאור בספר ישעיה על דמותו של מלך המשיח: "והריחו ביראת ה'- מלמד שהטעינו מצוות וייסורין כריחיים". המשיח קשור בכל המישורים לעולם המתוקן, ולכן ברור שהורתו, לידתו וחייו הם בארץ הקדושה.
ממשיך "אור החיים" הקדוש: "או ירצה, על זה הדרך 'אביון באחד שעריך'- ע"פ דבריהם שאמרו בספר הזוהר 'אי חדא קהילה או חדא כנישתא יתערון בתשובה- מיד אתי בן דוד'...ואומרו 'בארצך'- העיר מקום תאוותו, היא ארץ הקדושה אשר ה' אלוקיך נותן לך, שהוא(-המשיח) תאב מתי תפקוד 'העיר היונה'(-ירושלים), חמדת הלבבות".
לפי דבריו הקדושים, עיקר התשובה של ישראל מכוונת להשבת השכינה לציון, לבניין חורבות ירושלים של מעלה ושל מטה.
מסיים "אור החיים" הקדוש, בביאור ציווי התורה "לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" : "ויצו ה' לכל איש ישראל, שלא יאמץ את לבבו, אלא יתחזק בכל עוז ותעצומות למלאות חשק האחד המיוחד(-מלך המשיח), כי באמצעות מעשי בני אדם, ובפרט במצוות הצדקה, דכתיב 'בצדקה תכונני', וגמר אומר 'מאחיך האביון'- פירוש, מסיבת אחיך האביון הידוע(- המשיח), שיעריך אדם בדעתו, שהמעשה הוא לתכלית דבר זה, של משיח ה', שמו חיים".
אנו נדרשים לכוון את מעשינו ותפילותינו להשלמת החיסרון הגדול, חסרון השכינה, ובניין ירושלים החריבה. מצוות הצדקה מבטאת את הערבות ההדדית בין כל החלקים שבאומה, והיא זו שבזכותה אנו נגאלים, הן צדקה לעניים פרטיים, והן צדקה לבניין הרוחני והגשמי של ארץ ישראל.
יהי רצון שבזכות ידנו הפתוחה, ובזכות הערנות שלנו כלפי  אחינו האביון, מלך המשיח החפץ לגאלנו, יפתח ה' לנו את אוצרו הטוב, וישפיע עלינו שפע ברכה עד בלי די, אמן.

שבת שלום ומבורך!