י"ב תשרי תשפ"ג
שירת "האזינו" היא העוגן עליו נשען עם ישראל בשעותיו הקשות ביותר, בשנות הגלות הארוכות. הלב של השירה הוא הפסוק "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". כאשר מתבוננים במבט רחב…
ה' תשרי תשפ"ג
ככל שהכוחות הטבעיים מתעצמים ומתפתחים- כך גדל הצורך בהעמקת השורשים ובחיזוק היסודות הרוחניים.
כ"ז אלול תשפ"ב
העשיה היא ההמשך הישיר לחיבור הפנימי של האדם לתורה. 'לעשותו'- דהיינו לקיים את התורה למעשה, וגם להוסיף מעצמו ולחדש בתורה, ובכך לעשות את התורה, להגדיל תורה ממש.
כ' אלול תשפ"ב
עבודת ה' בלא שמחה, בעומק שלה, היא כלל לא עבודת ה', משום שאדם המרוכז בגופו וברצונותיו הנמוכים, גם אם הוא בפועל מקיים מצוות, הוא מלא עייפות ועצבות משום שהוא לא מצליח לחוות…
י"ג אלול תשפ"ב
בסיומו של שפע גדוש זה של מצוות נחתמת פרשתנו במצוה מיוחדת – מצות זכירת מעשה עמלק. מצוה זו מעצבת את מימד הזיכרון הלאומי שלנו, זיכרון שמעֵבר לחויה האישית האומר שעל אף ההתמוד…
ו' אלול תשפ"ב
הנהגה לאומית איתנה, והנהגה רוחנית יציבה וחזקה, הם יסוד לחוסן הלאומי של עם. אך מדוע מדגישה התורה, פעם אחר פעם את מקומה של ההנהגה הרוחנית ב"מקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו"?
כ"ט אב תשפ"ב
בקריאת פרשת "והיה אם שמוע". בפרשתנו, פרשת ראה, חוזרת התורה ועוסקת במצוַת אהבת ד', אך הפעם מִזָוית שונה, שונה מאד.
כ"ב אב תשפ"ב
כדי לזכות לרשת את ארץ הקודש, ארץ גדולה ורחבה- יש לקיים את ציווי ה' ברוחב ובגדלות. כיוון שהקב"ה ברא עולם הרמוני, בו יש הקבלה והתאמה בין הפן הרוחני והגשמי- רק כאשר עם ישראל…
ט"ו אב תשפ"ב
לכשנקשיב באמת נגלה כי העולם וחיינו אינם בליל של הֶבזקים או אוסף מקרי של נראטיבים אלא כולו דרכים שונות בהן מתגלה יוצר-הכל האחד.
ח' אב תשפ"ב
אנו למדים מכאן יסוד גדול. קיום האומה תלוי בחוסנה הרוחני, בשייכות הפנימית לתורה ולדבר ה'. גם כאשר ישנם מצבים מורכבים וקשים, במישור הפרטי והלאומי, אם נשמור על קשר חי ומשמעו…
י"א תשרי תשפ"ב
מה כה מיוחד בשירה, שהיא העדות לנצחיות התורה ולנצחיות בחירת ה' את ישראל?
