ושבתה הארץ שבת לה'
פרשת "בהר סיני", אותה נקרא אי"ה בשבת זו, פותחת במצוות השמיטה.
הרב רונן טמיר י"ט אייר תשע"ח
פרשת "בהר סיני", אותה נקרא אי"ה בשבת זו, פותחת במצוות השמיטה. "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית- שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור...שנת שבתון יהיה לארץ".
הצורך, והערך, של השביתה מעבודת האדמה אחת לזמן מה, מובן והגיוני. ההשתעבדות לשגרה ולצרכיה, השקיעה בחיי היומיום, עלולות לנתק את האדם מעולם הערכים אליו הוא שואף. לכן, מובן מדוע העונש על ביטול מצוות השמיטה הוא גלות, בדומה לעבירות החמורות ביותר. הקיום של חברה יהודית בארץ ישראל מותנה בהבנת סולם הערכים האמיתי אותו משרטטת לנו התורה, ועיוות סולם ערכים זה מפורר את הקשר של עם ישראל לארצו.
כך מבאר הרב קוק את יסוד מצוות השמיטה (עין אי"ה שבת א', עמ' 189): "אי אפשר לחברה לאומית שלמה, בלא עקמימות שבלב, שעולה כאבק, ומקלקל את חלקי המכונה הכללית, ומעלה עליהם חלודה. על זה, חקקה תורתנו הקדושה חוק ההפסק, השביתה הכללית...על כן, השמיטין והיובלות- הם הינם מעמידי הכלל בארץ ה', להיות לעם ה' אלוקי ישראל, אוהב חסד, משפט וצדקה בארץ. והביטול מזה- הוא ממשיך את החלאים החברותיים, עם כל חלאת תולדותיהם, העיוניים והמעשיים, מבלי הרפא, עד שתבוא המחלה לזאת המדרגה הירודה, שרק הדבר הנורא מכל- החורבן הכללי, ההפסק האיום... הוא יעזור לדחיית החלקים הנרפשים(-מלשון רפש), ולחידוש הצורה באור חדש".
מצוות השמיטה, משחררת אותנו, כאומה, מהמעגל האינסופי של שגרת חיי המעשה, ומחברת אותנו אל המגמה הכללית, הערכית, הרוחנית, שנמצאת ביסוד החיים. מידי תקופה, אנו נדרשים לריענון ול"הסרת האבק" שהצטבר מעל חיינו, הפרטיים והציבוריים, לבל נשכח את תפקידנו האמיתי.
כך מבאר הרב בהקדמה לספרו "שבת הארץ": "היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים- בכל שבת. 'באה שבת- באה מנוחה', מתחלת הנפש להשתחרר מכבליה הקשים, 'ביום הניח ה' לך מעצבך, מרוגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך', ומבקשת היא לה אז נתיבות עליונות, חפצים רוחניים, כפי טבע מקורה...את אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד- פועלת היא השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד הוא לאומה זו, שהיצירה האלוקית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלוקי שלה בכל מלוא זהרו... למען תוכל להתגלות בקרבה פנימה טהרת נשמתה בכללותה, כמו שהיא".
מתנה טובה נתן לנו הקב"ה, ושבת שמה. מתנה טובה ויקרה הוסיף לנו הקב"ה כאומה, והיא שנת השמיטה. מתנה טובה, שמטיבה את חיינו ומעניקה להם משמעות פנימית עמוקה. כדי שנחוש את עוצמתה של מתנה זו, עלינו להעמיק את מבטנו, ולחשוף את הטבע האמיתי שלנו, את המטרות הנצחיות של חיינו.
לעיתים, רק אם נשתחרר מהכבלים של שגרת היומיום, נוכל להבחין במתנות שהקב"ה נותן לנו. לשם כך, עלינו להקדיש זמנים מיוחדים, בהם אנו מתפנים מפרטי החיים, כדי להתבונן ביסודות החיים.
יהי רצון שנזכה להבחין ביסודות אלה, ולהתאים אליהם את כל הפרטים המלווים את חיינו, לזכות לעצב פסיפס שלם ומאוזן, פסיפס המחבר בהרמוניה את הכללים והפרטים, את ימי החול והשבת, את הקודש והחול.
שבת שלום ומבורך!