ונתתי אותה לכם מורשה
פרשתנו, פרשת "וארא", נפתחת בבקשת ה' למשה ללכת ולנסות להשיב את האמון של עם ישראל בתהליך הגאולה, לאחר האכזבה הגדולה של השליחות הראשונה לפרעה.
הרב רונן טמיר כ"ז טבת תשע"ו
פרשתנו, פרשת "וארא", נפתחת בבקשת ה' למשה ללכת ולנסות להשיב את האמון של עם ישראל בתהליך הגאולה, לאחר האכזבה הגדולה של השליחות הראשונה לפרעה, בסוף פרשת "שמות". משה נצטווה להודיע לבני ישראל את השלבים השונים בגאולה: "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי"- שלבים הדורשים סבלנות ואורך רוח.
ננסה להתבונן מעט בשלב החמישי, שהוא התכלית של כל התהליך: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם, ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה, אני ה' ".
מבאר הנצי"ב: "מורשה- לא לשעה שאתם תהיו בה בלבד, אלא אפילו בשעה שאתם גולים ממנה- הרי היא שלכם, וכמו שאדם הפורש משדה ירושת אבותיו- לעולם דעתו עליה, ומשים לב שלא לשכוח הליכות אותה אחוזה, אולי יזכהו ה' לשוב אליה. כך ארץ ישראל היא לנו מורשה לעד."
הביטוי "מורשה" ביחס לארץ ישראל מבטא קשר מוחלט, שאיננו תלוי בקניין חיצוני. ירושה שייכת ליורש גם מבלי שהוא נדרש למעשה כזה או אחר למימושה. הבטחת ה' לישראל על ירושת הארץ היא הבטחה לקשר בלתי תלוי, קשר מהותי שאינו משתנה.
בהמשך מבאר הנצי"ב מימד נוסף בקשר של ישראל לארצם: "ובזה נכלל בברית אשר לארץ, כי תהא השגחתו בפרטיות עליה, אפילו בשעה שאנו גולים- הליכות ארץ ישראל וברית שלה למורשה לנו". במקום אחר מפרט זאת הנצי"ב יותר, בהקשר של הביטוי "נחלה" ביחס לארץ: "דמשמעו שאין לה הפסק, ואפילו בשעה שגולים ממנה- הרי היא שלהם אלא שגולים ממנה, ולעולם עין ישראל תלויה לשוב בה." גם עם ישראל עצמו מכונה "נחלה", ומבאר הנצי"ב: "נחלה אשר אין לה הפסק לעולם...כמו שאדם שיש לו נחלה, אפילו אינו מוצאה יפה- עושה כל השתדלות להשביחה כל האפשר, רק שתהיה נחלתו קיימת, כך יהיו ישראל 'נחלת ה' ' שאין לה הפסק לעולם."
ההבטחה על הארץ כוללת גם הבטחה על קשר בלתי פוסק של ישראל לארץ. על אף שיהיו ישראל גולים מארצם- לעולם לא תאבד התקווה לשוב אל ארצם ונחלתם. זוהי הדרגה העליונה בבשורת הגאולה- השייכות המוחלטת לארץ ישראל.
נדבך נוסף ואחרון מביא הנצי"ב בפרשת "בחוקותי" על הבטחת ה' "והארץ אזכור": "דהבטיחו, דאף על גב שתהיה הארץ חרבה- תשוב לישובה. ועוד נכלל בברית הארץ-שתהא השגחה פרטית על הארץ למורשה אפילו בהיותנו בחוץ לארץ." לארץ ישראל יש יכולת פלאית לשוב ולפרוח, גם לאחר דורות של חורבן ושממה. במקום אחר מרחיב זאת הנצי"ב: "דמצינו כמה ארצות, שנחרבו ושוב לא נשאר להם זכר. אבל ארץ ישראל, אף על גב שהיא נחרבת, וגופרית ומלח שריפה כל ארצה- מכל מקום הרי הארץ בישובה(-חוזרת לישובה) כמו שהיתה, וזהו 'נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ'."
אם כן, שלושה יסודות חשובים בהבטחת ארץ ישראל:
א. הארץ ניתנת בירושה- קשר מוחלט, שאינו תלוי בשום מעשה חיצוני כזה או אחר.
ב. כחלק מירושת הארץ, הטביע בנו ה' תכונה של ציפיה מתמדת לשוב לארצנו, גם כאשר גלינו ממנה, ואפילו לאלפי שנים.
ג. לארץ תהיה תכונה של חזרה לחיים, יכולת שיקום מופלאה כשבניה ישובו אליה, כפי שאנו מברכים בשבע ברכות הנישואין: "שוש תשיש ותגיל העקרה, בקיבוץ בניה לתוכה במהרה בשמחה".
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב, בחזרה מלאה ושלימה שלנו אל מלוא רוחב ארצנו, ומתוך כך- בקיום ההבטחה האלוקית "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם" בשלימות, אמן.
שבת שלום ומבורך!