דומה דודי לצבי

בתחילת פרשת וארא, מתוארת "תפנית" בעלילת גאולתן של ישראל. היאוש גובר, ומצב הרוח של עם ישראל בשפל המדרגה. עם ישראל אינו שותף כלל לתהליך הגאולה עד מכת חושך. מדוע, אם כן, נשלח משה לבשר על הגאולה כאשר טרם הוכשרה השעה לכך?

הרב רונן טמיר כ"ז טבת תש"פ

בתחילת פרשת וארא, מתוארת "תפנית" בעלילת גאולתן של ישראל. היאוש גובר, ומצב הרוח של עם ישראל בשפל המדרגה. בסוף פרשת שמות, עם ישראל מתוודע לראשונה לבשורת הגאולה ומגיב בהתלהבות. אך דא עקא, התלהבות זו מתפוגגת לחלוטין ומתנפצת אל סלעי המציאות הקשה עם תגובתו החדה של פרעה: "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר". עם ישראל נשבר ואפילו משה רבינו זועק אל הקב"ה: "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני?! ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך – הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך!".
חז"ל מוסיפים עוד ומלמדים אותנו שכתוצאה מכך חזר משה למדין ל -6 חודשים, עד שנצטוה לשוב למצרים!
גם בתחילת הפרשה, כאשר משה נשלח לבשר לעם ישראל שתהליך הגאולה בעיצומו אם כי הוא מופיע בהדרגה ובשלבים "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי" – תגובת עם ישראל צפויה: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". בהמשך התהליך מול פרעה, עומדים רק משה ואהרון, ללא עם ישראל שאינו שותף כלל לתהליך עד מכת חושך. מדוע, אם כן, נשלח משה לבשר על הגאולה כאשר טרם הוכשרה השעה לכך?
פתח להבנה נמצא בדברי המדרש (שהש"ר, ב'): " דומה דודי לצבי – מה צבי זה נראה, וחוזר ונכסה ונראה – כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה".
ומוסיף המהר"ל (גבורות ה',ל'): "והנה זה הטעם עצמו, מה שלא ציוה הקב"ה לעשות האותות מיד, כי רצה הקב"ה להיות הגואל נכסה מהם זמן מה, ואחרי כן יחזור להיגלות, וכל זה לטעם מופלא". הקב"ה מלמד אותנו בגאולת מצרים סוד גדול בגאולתן של ישראל, סוד שילווה אותנו לאורך ההיסטוריה כולה, עד לגאולה האחרונה.
מוסיף המהר"ל: "ולפי דעתי, הוא כנגד שתי פקידות, שאמר "פקוד פקדתי", ולכך היה כאן שתי פקידות, ולעתיד גם כן – יהיו נגאלין ב"צ" כפולה, שנאמר 'איש צמח ומתחתיו יצמח' – יש כאן שתי צמיחות, וכל זה כדי להעלות הגאולה, שאי אפשר שתבוא הגאולה, שהיא מעלה עליונה, בפעם אחת".
מכאן למדנו יסוד חשוב. כדי שהגאולה תהיה שלימה עלינו להתעלות מעל המבט האנושי הטבעי.
הפקידה הראשונה מעירה את הלבבות ברמה הבסיסית, האנושית. המשבר שבעקבותיה "מנקה" כביכול את המבט הראשוני, ומתוך כך מופיעה הפקידה השניה, שמפגישה אותנו עם בשורת הגאולה ברמה האמיתית שלה, הרמה האלוקית.
אכן המשבר במהלך הגאולה גורם צער גדול ואף "קוצר רוח" בעם ישראל, אך במבט רחב ועמוק זוהי ירידה לצורך עליה, משבר שמצמיח תקומה גדולה: "איש צמח ומתחתיו יצמח" כדי לזהות את עומק התהליך כבר בתחילתו אנו נדרשים למבט חודר מתוך אמונה גדולה, שנבנית מתוך התבוננות עמוקה ורחבה בדבר ה' בתורה, ובהשגחתו עלינו מערש יצירתנו. כך נוכל להשתחרר מקוצר הרוח ולזהות את הצבי המדלג על ההרים, נגלה ונכסה, ואי"ה בקרוב – חוזר ונגלה.

שבת שלום ומבורך!