למה הרעותה לעם הזה??
לאחר שנשלח משה לבשר לעם "כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את עניים", מתרחש השבר הגדול. משה ואהרן מגיעים לפרעה ולא זו בלבד שבשורת הגאולה לא נענית בחיוב ע"י פרעה, אלא הוא אף מכביד את השעבוד.
הרב רונן טמיר כ' טבת תשע"ו
מה הרעותה לעם הזה??
אנו זוכים השבת לפתוח את ספר שמות, המכונה בפי חז"ל 'ספר הגאולה'. ספר שמות נפתח בצלילים צורמים של שעבוד, גזירות קשות שבשיאן גזירת "כל הבן הילוד- היאורה תשליכוהו", גזירות המביאות את עם ישראל לזעוק אל ה', וכתוצאה מכך "וישמע אלוקים את נאקתם, ויזכור אלוקים את בריתו, את אברהם, את יצחק ואת יעקב. וירא אלוקים את בני ישראל, וידע אלוקים."
לאחר שנשלח משה לבשר לעם "כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את עניים", מתרחש השבר הגדול. משה ואהרן מגיעים לפרעה ולא זו בלבד שבשורת הגאולה לא נענית בחיוב ע"י פרעה, אלא הוא אף מכביד את השעבוד, "לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום...תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר". כתוצאה מכך, מותקפים משה ואהרן ע"י העם, הכורע תחת נטל העבודה, וגם משה עצמו פונה אל ה' בזעקה: "ה'! למה הרעותה לעם הזה, למה זה שלחתני?! ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך- הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך!"
מבאר הנצי"ב, שמשה בא אל ה' בשתי טענות שונות: " הן הרעה הזו (-הכבדת לב פרעה) היתה בהליכות (- בדרך) הטבע, שראוי למלך לקצוף על עבדיו, הרוצים להתפרץ מעבודתם. וכסבור משה, שלא היתה השגחה פרטית ממנו יתברך בכוונה, אלא ממילא נעשה כן, כמנהג המלכות. על כן אמר 'ה' '- שראוי על פי השגחה לשדד את הטבע בשמירת העם, שלא יהא דבר ה' גורם עוד רעה על כל פנים. ואם לא הגיע עוד זמן הגאולה- למה זה שלחתני קודם הזמן?!".
הטענה הראשונה: ראוי היה להשתמש בהנהגת "אדנות", המשדדת את הטבע, ולא להניח לפרעה לנהוג בדרך הטבע, לכעוס על עבדיו ולהכביד את העבודה. בוודאי שאין מקום ליצור אשליות שווא בעם ישראל, בטח במצב כה קשה בו הוא נאנק תחת השעבוד.
ממשיך הנצי"ב: " וטענה אחרת- אפילו אם פשעו ישראל, ונתחייבו להרע להם, מכל מקום- כיוון שדיברתי בשמך, אינו מכבוד הקב"ה. שהרי אם לא ראו עוד שום הצלה-יכולה לגרום האמונה בה' לומר שיכול להציל, אלא שאינו רוצה כעת, אבל כאשר עוד לא הצלת, ורק גרמת להם רעה- אינו כבוד שם שמיים, ויהיה ממעט אמונה לפרעה ולישראל" .
הטענה השניה: ניפוץ תקוות ישראל לגאולה, והקשחת לב פרעה- עלולה לפגום באמונת העם ולגרום חילול ה' גם כלפי פרעה, שהרי משה ואהרן באו אליו בשליחות ה'.
משיב ה' למשה: "עתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו." ומבאר הנצי"ב: "לא כמו שאתה סבור, שרעה זו היא רק לרעתם ולא לטובתם, ומשום הכי אתה מתרעם על הסתר פנים. לא כן הדבר, דוקא 'עתה תראה', שבמה שהרעו לישראל- נתקרב זמן הגאולה, ויכול להיות בדרך נס, מה שלא היה אפשר מקודם. 'כי ביד חזקה'- בעל כרחו של פרעה, 'וביד חזקה'- בעל כרחם של ישראל, שהיה דֶבֶר על ישראל הממאנים לצאת לגמרי. וזוהי תשובה על מיעוט אמונת ישראל...וגם זה הפירוש מוכרח בלשון 'יגרשם'- והיינו למתעצלים לצאת."
מדברים נפלאים אלה של הנצי"ב, אנו למדים כי ישועת ה' מגיעה לעיתים בדרכים נסתרות ומנוגדות להיגיון האנושי. דוקא הנסיגה כביכול התהליך הגאולה, היא זו שגרמה להחשתה בעל כרחו של פרעה, ואפילו בעל כרחם של ישראל.
בימים ההם ובזמן הזה, אנו מאמינים כי ישועת ה' הולכת ומופיעה עלינו, אור ה' הולך וזורח עלינו, חרף כל הצללים והעיכובים, ואולי אף מתוכם ובעזרתם. אנו מתפללים לראות זאת בעינינו, ולהצליח לכוון את מבטינו למהלך האלוקי-
"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", אמן.
שבת שלום ומבורך!