ב' אדר תשע"ט
בפרשתנו אנו עוברים מהאירועים הגדולים של יציאת מצרים ומתן תורה לבניית המשכן.
כ"ה שבט תשע"ט
בסוף הפרשה חוזרת התורה לעסוק במתן תורה, ומענין שבפרשיות שעוסקות במתן תורה יש הרבה ביטויים של שמיעה וראייה. מדוע גם לראות וגם לשמוע? מדוע לא הסתפק ה' רק בלהגיד את עשרת הדב…
י"ט שבט תשע"ט
"מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת הכלה" - משמע שהקב"ה כבר הקדים לצאת לקראתנו ומשה רבינו מוציא אותנו אח"כ, לקראת הקב"ה. מדוע חשוב לתורה לתאר את המפגש המקדים הזה?…
י"א שבט תשע"ט
לאחר קריעת הים שהיתה התגלות מופלאה של גודל אהבתו של הבורא לישראל ושל יכולתו הבלתי-מוגבלת קשה מאד להבין את תלונות העם המופיעות בהמשך הפרשה.
ג' שבט תשע"ט
בזמן שמשה מודיע לפרעה על מכת בכורות הוא מציין את הזמן שבו היא תתרחש: "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם". למה ציין משה את השעה המסובכת הזו?
כ"ז טבת תשע"ט
למה יציאת מצרים היא יסוד האמונה? מה היתה מטרת המכות? למה הגאולה אז היתה ניסית ומה זה אומר על הגאולה בימינו?
כ' טבת תשע"ט
"וַיַּרְא ה', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" - מה הביא להתגלות הראשונית של ה' למשה, אדון הנביאים ומהו הלימוד שלנו מתוך כך?
י"ג טבת תשע"ט
כתוב בספרים ששמה של הפרשה מורה על מהותה, ואם כן היינו מצפים שהפרשה תעסוק בחייו של יעקב, אך בעיון קצר נגלה שרוב הפרשה עוסקת בפרידה מיעקב אבינו, ברכותיו ומותו.
ו' טבת תשע"ט
בפרשתנו יורד עם ישראל לגלות מצרים הקשה והאכזרית. יעקב מבין שזוהי ירידה לגלות וחושש...
