ט"ז טבת תשפ"א
י' טבת תשפ"א
לאורך כל הפרשיות האחרונות העוסקות במכירת יוסף דאב ליבנו עם לבו של יעקב אבינו שחשב שבנו יקירו אבד.
ט' טבת תשפ"א
ג' טבת תשפ"א
שנינו יצאנו מתוך נקודת הנחה דתית קלאסית, הטוענת שאם אנו רואים רע בעולם, זה בגלל חוסר הבנתנו. כלומר – בראיה הא-לוקית אין שום רע בעולם, הכל הוא טוב מושלם.
כ"ה כסלו תשפ"א
בשבועיים שעברו קראנו בתורה על לידת בניו של יעקב, השבטים. החל מפרשתנו ועד לסיום חומש בראשית בולטת מבניהם במיוחד דמותו של יוסף.
י"ח כסלו תשפ"א
השבת, פרשת "וישלח", חוזר יעקב מהגלות הארוכה בבית לבן, אל בית אביו. בכניסה לארץ ישראל, מצפה ליעקב אתגר בדמות הפגישה עם עשיו אחיו, מפגש טעון ממנו חושש יעקב מאד.
י"א כסלו תשפ"א
מה הנקודה המרכזית של שתיים עשרה השבטים? אנחנו צריכים להתרגל לרעיון שעם ישראל מורכב משתיים עשרה שבטים זאת אומרת שתיים עשרה גוונים בעבודת השם...
ד' כסלו תשפ"א
בהפטרת פרשתינו ,נפגשים אנו עם דבריו של אחרון הנביאים, מלאכי:"כי שפתי כהן ישמרו דעתו ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא''.
כ"ו חשון תשפ"א
שרה אימנו מלמדת אותנו שיעור גדול בעבודת ה', שהשמחה איננה תלויה בגורם חיצוני ואף לא במציאות אובייקטיבית אלא היא עמדת נפש של אמונה ובטחון בהשם יתברך.
י"ט חשון תשפ"א
היתכן כי שרה אמנו, אב – טיפוס של הצדקת האמיתית, הטילה ספק בהבטחת ה'? הרי עליה כתוב: "שרה אמנו יחידה בעולם ועקרת הבית".
י"ב חשון תשפ"א
בפרשתנו הקב"ה אומר לאברהם אבינו "אל תירא אברם אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאוד" ואברהם מקשה "מה תתן לי ואנוכי הולך ערירי...והנה בן ביתי יורש אותי" ? ...
