א' כסלו תשפ"ג
בפרשתנו, פרשת תולדות, אנו עוברים לעסוק באבינו יצחק ובהנהגתו המיוחדת במתאפיינת בגבורה- פחד יצחק. בשונה מאברהם, אצלו בלטה מאד מידת החסד, מבטא יצחק את מידת הדין- הצמצום והצו…
כ"ד חשון תשפ"ג
ככל שנבין אנו, את מקומנו ותפקידנו הבלעדי, כך נדע להגדיר במדוייק את מקומו של זרע ישמעאל כ"בן האמה", ובאופן טבעי, גם ישמעאל יכיר את מקומו, ויהיה לברכה, לעצמו ולעולם.
י' חשון תשפ"ג
רק מתוך "לך לך", מתוך ההתנתקות המנטאלית, ולעיתים אף המעשית, מהשייכות אל העולם הכללי, ניתן לבנות בסיס איתן שיאיר את המעגלים כולם באור של אמת.
ג' חשון תשפ"ג
כ"ו תשרי תשפ"ג
י"ט תשרי תשפ"ג
מענייני חג הסוכות
י"ב תשרי תשפ"ג
שירת "האזינו" היא העוגן עליו נשען עם ישראל בשעותיו הקשות ביותר, בשנות הגלות הארוכות. הלב של השירה הוא הפסוק "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". כאשר מתבוננים במבט רחב…
ה' תשרי תשפ"ג
ככל שהכוחות הטבעיים מתעצמים ומתפתחים- כך גדל הצורך בהעמקת השורשים ובחיזוק היסודות הרוחניים.
כ"ז אלול תשפ"ב
העשיה היא ההמשך הישיר לחיבור הפנימי של האדם לתורה. 'לעשותו'- דהיינו לקיים את התורה למעשה, וגם להוסיף מעצמו ולחדש בתורה, ובכך לעשות את התורה, להגדיל תורה ממש.
ו' אלול תשפ"ב
הנהגה לאומית איתנה, והנהגה רוחנית יציבה וחזקה, הם יסוד לחוסן הלאומי של עם. אך מדוע מדגישה התורה, פעם אחר פעם את מקומה של ההנהגה הרוחנית ב"מקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו"?
כ"ב אב תשפ"ב
כדי לזכות לרשת את ארץ הקודש, ארץ גדולה ורחבה- יש לקיים את ציווי ה' ברוחב ובגדלות. כיוון שהקב"ה ברא עולם הרמוני, בו יש הקבלה והתאמה בין הפן הרוחני והגשמי- רק כאשר עם ישראל…