תינוקות שנשבו
שאלה:
האם אפשר להגדיר את כל החילונים בדורנו כתינוקות שנשבו? מהי ההגדרה לתינוק שנשבה? האם יש מקום לחשוב על חילונים שפועלים מתוך אידיאל נגד דת כתינוקות שנשבו?
תשובה:
לגבי היחס לחילוניים בדורנו ישנן שלוש גישות: גישה א': רואה בהם רשעים, כיוון שכיום כל אדם נגיש למקורות אמונה והלכה והגדרת תינוק שנשבה היא אדם שלא היה מסוגל להיחשף ולדעת מה התורה מצפה ממנו כיהודי ולכן אינו נושא באחריות. כיום א"א לומר שלאנשים חילוניים אין את האפשרות ללמוד תורה בחוגי בית ספרים אינטרנט וכו'. גישה ב': -החזון איש- רואה בהם תינוק שנשבה דהיינו מכיוון שהם גדלו במציאות תרבותית של זלזול בתורה, לכן מנטאלית הם חסומים מלגשת ולגלות את המאור שבתורה. אגב, החזו"א דיבר על כופרים שיצאו מישיבות וכפרו ואעפ"כ כיוון שהמציאות התרבותית עודדה כפירה זוהי הגדרתם ההלכתית. צריך לציין שהגדרה שכזו אינה מוסיפה כבוד לחילוניים, שכן הכוונה שהאדם פושע אך הוא במצב כ"כ נמוך שאינו שולט במעשיו ולכן אינו נושא. גישה ג': גישת הרב קוק הייתה שיש לחילוניים (לפחות לחלקם) מעמד של טועה בדבר מצווה, דהיינו אדם שכוונותיו טהורות אך מעשיו מוטעים, וכלשון הזוהר: טוב בפנים ורע בחוץ. זוהי גישה הרבה יותר מפרגנת מגישת החזו"א. בכל אופן, הגדרת תינוק שנשבה אינה הופכת את מעשיו לטובים, אלא פוטרת אותו מאחריות למעשיו כיוון שאינו מודע באופן בסיסי לעצמו ולתפקידו כיהודי.