בכסה ליום חגנו - והסגר

בשנה זו, העולם כולו התמודד עם מגיפה קשה ששינתה במידה רבה את תרבות חיינו. המציאות החדשה הזאת דורשת מאיתנו לתת לכל דבר את הפרופורציה הנכונה ולדעת להבחין בין עיקר לטפל, בין תכלית לאמצעי...

הרב מיכאל ברום כ"ט אלול תש"פ

כידוע לכולנו, בראש השנה יש מצווה אחת והיא מצוות שמיעת השופר, כמו שכתוב "יום תרועה יהיה לכם" וכן בפסוק אחר נאמר "זיכרון תרועה". בספר תהילים, בפרק פ"א, נאמר "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". ההסבר הפשוט של הפסוק הוא שמדובר על כל ראש חודש. כידוע, בזמן שבית המקדש היה בנוי, כל ראש חודש היה חג שבא לידי ביטוי גם בקורבנות שהקריבו באותו יום. על כך אומר הפסוק: תקעו בחודש- לתקוע בראש חודש בשופר, בכסה- בזמן שהלבנה לא נראית, כי היא מכוסה, ביום חגנו- הכוונה היא לחג של ראש חודש. אבל, הגמרא דורשת את הפסוק הזה על ראש השנה. פירוש, שיש מצווה לתקוע בשופר בחג שהלבנה מכוסה. בניגוד לשאר החגים, שתמיד מופיעים ממש באמצע החודש, כגון פסח וסוכות וגם שבועות, שאמנם לא ממש באמצע הוחדש אבל לקראת האמצע, הרי ראש השנה הוא החג היחידי שאכן מתקיים בראש חודש כאשר הלבנה מכוסה לגמרי.

ננסה להבין ביחד מדוע הפסוק מציין שרעיון השופר הוא דווקא כאשר הלבנה מכוסה. השפת אמת בפירושו, בספרו על ראש השנה, מסביר שבכל ראש חודש, כמבואר בספר יחזקאל, נפתח שער מיוחד בהר הבית. אבל, בראש השנה, שזהו גם ראש חודש תשרי, החודש מכוסה לגמרי ולכן הפתח היחידי שניתן לפתוח ולעורר את ההתחדשות, למרות שהכול מכוסה, הוא דווקא על ידי תקיעת השופר. השופר מבטא את הכוחות הכי פנימיים ועמוקים שטמונים בתוך כל יהודי ויהודי ובוודאי בתוך נשמת ישראל ככלל. דווקא כשהכול מסביב מכוסה ונסתר, אנחנו נדרשים לגלות את הנקודה הכי פנימית שנמצאת בתוכנו וזה בא לידי ביטוי על ידי הקול של השופר. הקול של השופר מזכיר לנו את קולו של יעקב, כמו שנאמר "הקול קול יעקב". חז"ל מסבירים שהקול הזה הוא קול התפילה וקול לימוד התורה, זהו בעצם הכוח האמיתי והגדול שיש אך ורק לעם ישראל. האומות, כוחן בידי עשיו ואילו הכוח המיוחד שלנו הוא הקול הזה של יעקב אבינו. ככל שההסתרה החיצונית גדולה יותר, אנחנו נדרשים לגלות את אותו הכוח הפנימי, המיוחד אך ורק לעם ישראל.

נאמר "אשרי העם יודעי תרועה". שואלים חז"ל: וכי רק עם ישראל יודע לתקוע ולהריע? הרי גם האומות יודעים לתקוע בכל מיני כלים שונים ומשונים. אלא, אומרים חז"ל במדרש, שרק עמ"י יודע לרצות את הקב"ה עד כדי כך שעומד מכיסא של דין ויושב על כיסא רחמים וזהו דווקא על ידי השופר, שמסמל את הקול הפנימי, היהודי. כאשר עמ"י מתחבר לאותו קול, הרי בשמיים זה מעורר את מידת הרחמים.

נאמר בספר במדבר, בדבריו של בלק לבלעם: "ה' אלוקיו עימו ותרועת מלך בו". מוסבר במדרש שהחלק הראשון של הפסוק מדבר על משה רבינו, שהקב"ה תמיד אתו פנים בפנים, אבל החלק השני, של "תרועת מלך בו", מדבר על יהושוע בן נון שהריע בשופר והפיל את חומת יריחו. על יריחו נאמר בספר יהושוע "סוגרת ומסוגרת". בימי יהושוע בן נון, דווקא במציאות שהכול סגור ומוסתר והכל מכוסה כמו שהיה ביריחו, מצליח יהושוע, על ידי הקול של השופר, לשנות את כל המציאות ולהפיל את החומה, ההסתרה והסגר.

בשנה זו, העולם כולו התמודד עם מגיפה קשה ששינתה במידה רבה את תרבות חיינו. המציאות החדשה הזאת דורשת מאיתנו לתת לכל דבר את הפרופורציה הנכונה ולדעת להבחין בין עיקר לטפל, בין תכלית לאמצעי. בראש השנה תשפ"א, על פי החלטת הממשלה, כולנו נהיה בסגר. פירוש, הרי בכל שנה, בראש השנה, הכול סגור כי הרי הלבנה מכוסה והשנה אנחנו בסגר כפול: גם של הלבנה וגם בעקבות המגיפה. אם בכל שנה אנחנו נדרשים מתוך אותו כסה לגלות את הכוחות הפנימיים שלנו, הרי בשנה זו, כאשר יש לנו את הכיסוי הנוסף של הסגר, אנחנו נדרשים לגלות את הכוחות העוד יותר עמוקים שטמונים בתוכנו, אותו הקול היהודי העמוק שנמצא בתוך כל יהודי ויהודי, אמור להתגלות על ידי קול השופר.

מבחינה טכנית, ישנם קשיים מסוימים בתפילה בעקבות הסגר אבל חשוב שנעשה את המאמץ המיוחד הזה, המתאים לראש השנה תשפ"א. נסיים בדבריו של החתם סופר שמסביר שהאותיות של תשפ"א הן אותיות של 'אשפֹּת' כמו שנאמר "מאשפֹּת ירים אביון". יהי רצון שנזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת עם הרבה מתיקות בכל דבר שנעשה במסגרת עבודת השם שלנו, לכלל ולפרט.

שבת שלום ושנה טובה,

הרב ברום