ראש השנה תשפ"ב
השנה יש לנו הזדמנות מיוחדת לחוות באופן ממשי, הלכתי, את ההתחדשות של השנה. שהרי החל מר"ה הבא עלינו לטובה, חלה שנת שמיטה, השבת של השנים.
הרב רענן ביגון כ"ט אלול תשפ"א
חז"ל מגדירים שהמצווה העיקרית בראש השנה היא, לשמוע קול שופר "מצוות היום בשופר". ולכן נשים כבר קבלו על עצמן מצווה חביבה זו, [ למרות שהן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן ].
זו מצווה ייחודית, שעלינו לבצע פעולה פאסיבית. לשמוע קול, שאין בו דיבור ואין בו תוכן מסוים, רק צליל. אנו מצווים להקשיב. הקשבה פנימית, הקשבה שאין בה תוספת אינפורמציה. חז"ל לימדו אותנו שהקשבה זו מעוררת "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משינתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם; וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. " כלומר, אנו חיים בתוך תרדמת רוחנית. הנפש שנו ממוקדת בהישרדות של היום יום. אנו מרגישים בעיקר את הצדדים החומריים של העולם. ולכן מאד קשה לנו ביום יום לחזור בתשובה, ולהתרומם למהות הרוחנית של העולם. הסגולה הנפלאה של קול השופר, היא להקשיב לקול השופר של מתן תורה. להקשיב ולהרגיש את המהות הרוחנית של העולם. להתעורר. לחוש. ומתוך כך לחזור בתשובה.
אמנם בראש השנה אסור להתוודות . והכן אין בנוסח התפילה חשבון נפש , מצד שני כל התפילות וודאי מכוונות לשינוי מהותי בחיינו. נשאלת השאלה איך עוברים שינו בלי התעסקות בעבר?
אומר המדרש על הפסוק "תקעו בחודש שופר" חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם. ומבאר הרב חרל"פ – אין כאן תשובה במובן הפשוט של תיקון מעשים רעים. אלא תשובה בקומה אחרת לגמרי " חדשו מעשכם". התורה מכוונת אותנו לצקת תוכן חדש, כוונות חדשות, לכל המעשים. לכל החיים שלנו. גם המעשים שעשינו בשנה שעברה. וגם מה שנעשה בשנה הבעל"ט, אנו מצווים להבין מחדש מה אנו מה חיינו. ומתוך כך "שפרו מעשיכם" לא כתוב "תקנו מעשיכם" לשפר זה לשכלל, להעצים, להעמיק.
בוגרות יקרות, נסיים בתפילה שנזכה בעזרת ה לשנה טובה ומתוקה. שנת גאולה ורפואה לכלל ולפרט. שנתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות. שנזכה שיתקיים בנו עוד השנה "ותחזנה עניינו בשובך לציון ברחמים" במהרה וימינו.