בסוכות תשבו
השנה, אנו מגיעים לחג הסוכות מתוך האתגרים הקשים של הקורונה. בתקופה זו, מתחדדת לכולנו ההבנה שהעולם הזה, הנדמה לעיתים כיציב ובטוח- הוא הוא דירת הארעי שלנו....
הרב רונן טמיר י"ד תשרי תשפ"א
מצוות הישיבה בסוכה מסמלת יותר מכל את הביטחון בה'. האדם מצווה לצאת מהמקום הבטוח והנח, ולשבת בדירת ארעי. עד כדי כך חשובה תחושת הארעיות, שאחד הטעמים המובאים בגמרא לכך שסוכה הגבוהה מעל עשרים אמה פסולה- היא שסוכה כזאת חייבת להיות יציבה מאד, או לדברינו- יציבה מדי.
כך מבאר ה"שפת אמת" את המצוה המיוחדת של הישיבה בסוכה: "מצות הסוכה הוא מדת הביטחון בהשי"ת. כמו שאמרו חז"ל: 'צא מדירת קבע'- שלא לבטוח בעושר ובנכסים, רק לבטוח בה'. ולכן הוא זמן שמחתנו. כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת, כמו שמבאר בספר חובת הלבבות. ולכן נוסדו תפילות והושענות בחג הזה, לידע כי כל ברכות השנה תלויות רק בעזר השי"ת, ולא לבטוח באסיפת כל התבואות לבית...ולכן השי"ת סוכך עליהם בימים אלו, כמו שכתוב: 'והבוטח בה' חסד יסובבנהו'. וכמ"ש 'אלקים מחסה לנו'. וזה החג הוא ברכה על כל ימי השנה. ונקרא חג האסיף, כמו שבעולם הזה עתה הזמן להכין פרנסה על כל השנה, כן ברכת ה' עתה על כל השנה להבוטחים בו".
דוקא בזמן בו האדם אוסף את יבול השנה לביתו, ועלול לחוש "כוחי ועוצם ידי", דוקא אז מדריכה אותנו התורה לצאת מדירת הקבע ולשבת בדירת ארעי, בצל שמיים, שהיא היא המקום היציב והקבוע באמת.
במקום אחר מרחיב ה"שפת אמת" את הסגולה הגדולה שבימים אלה. "כי ענין סוכות ממש הוא מה שזכו בני ישראל להיות נמשך אחר השי"ת ויצאו מהנהגת הטבע...וכפי מה שזוכין להיבדל מן הטבע- כמו כן זוכין להנהגה שלמעלה מהטבע, והוא בחינת ענני הכבוד...ובחינת הסוכה, שהוא רמז לדור המדבר, הוא כעניין מצוה ראשונה של אברהם אבינו ע"ה לך לך כו' אל הארץ אשר אראך, שע"י שעזב ארצו ומולדתו- זכה לראות מה שאינו יכול לראות בדרך הטבע. וכן כתוב בספרים, כי סוכה הוא מלשון סוֹכֶה ברוח הקודש, היינו ע"י שנבדלים מהטבע, כענין 'צא מדירת קבע', שעוה"ז לבני ישראל הוא ארעי, שעיקר דירתם הוא למעלה. ובימים אלו יכולין בני ישראל לצאת מן הטבע, ועל ידי זה יכולין לראות אור הצָפוּן כנ"ל".
השנה, אנו מגיעים לחג הסוכות מתוך האתגרים הקשים של הקורונה. בתקופה זו, מתחדדת לכולנו ההבנה שהעולם הזה, הנדמה לעיתים כיציב ובטוח- הוא הוא דירת הארעי שלנו. חוסר הוודאות המציף אותנו- בריאותית, כלכלית ומדינית, מכין עבורנו את הקרקע להבנה כי המקום הבטוח היחיד הוא תחת כנפיו של הקב"ה- "כי יצפנני בסוכו ביום רעה, יסתירני בסתר אהלו".
יהי רצון שנזכה, כבר בסוכות הבעל"ט, לראות את ענני הכבוד החופפים עלינו, לשמוח בצל השכינה, בצל האמונה, ומתוך כך נראה ישועות גדולות ועצומות לכלל ולפרט.