ושמחת בחגיך
הציווי "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד) מופיע בתורה בקשר לחג הסוכות, ואכן כשם שאת חג הפסח מציינים אנו בתפילה כ"זְמַן חֵרוּתֵנוּ" כך המאפיין המרכזי של חג הסוכות הוא היותו "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ".
הרב יהושע וידר י"ט תשרי תשפ"ג
לחג הסוכות – לשמוח עם כולם
הציווי "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד) מופיע בתורה בקשר לחג הסוכות, ואכן כשם שאת חג הפסח מציינים אנו בתפילה כ"זְמַן חֵרוּתֵנוּ" כך המאפיין המרכזי של חג הסוכות הוא היותו "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ".
לא צריך 'סיבות' כדי לשמוח. מי שמחפש סיבה לשמוח ימְצא תמיד גם סיבות לא לשמוח... השמחה הטבעית, כשמחתו של ילד, נובעת מעצם תחושת החיים המפכים בנו, שמחת חיים. לאחר שבטוחים אנו כי בחסדו הגדול של הבורא נכתבנו ונחתמנו לחיים טובים בימי-הדין שעברו עולָה ממעמקי הנפש תחושת השמחה בחיים ומאירה את ימינו.
בשמחה, כמו בחיים עצמם, גנוזה נטיה להִתרבּוֹת. העצוב מרחיק מעליו את כולם במראהו הדכאוני ובחוסר סבלנותו לסובב ואילו את קירבתו של השמח מחפשים כולם. גם השמח עצמו חש נטיה טבעית לחלוק את שמחתו עם אנשים רבים ככל האפשר.
ארבעת המינים השונים כל כך זה מזה ואף על פי כן מאוגדים כאחד מזכירים לנו עם מי עלינו לחלוק את שמחתנו בקירבת ד' המאירה בימים אלו – עם כל אחינו בית ישראל לגווניהם. אמנם אין זו רק מטלה חיצונית של יציאה לחפש את מי ניתן להזמין לסעודה בסוכה או ליטול את ארבעת המינים אלא אתגר רוחני – כשנזכה ששמחת-האמת בתורה ובמצוותיה תאיר את פנינו לא נצטרך לעמול על 'שיטות' לקירוב, הנטיה הטבעית להתקרב אל מוקדי שמחה ולהצטרף אליהם היא שתסלול את דרכנו לאחדות אמת בה נתברך כולנו יחד באור פני הבורא ומתוכה נזכה לשמחת הגאולה השלמה במהרה.