משנכנס אדר א' מרבין בשמחה
השמחה בכל השנה כולה חשובה, ומצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. אולם מה שמייחד את השמחה של חודש אדר הוא שזו שמחה שבאה מתוך 'ונהפוכו'.
הרב יחיאל יעיש ו' אדר תשפ"ד
התורה מלמדת אותנו בפרשת כי תבא שעבודת ד' בשמחה איננה רק תוספת או מעלה בעבודת ד', אלא היא הבסיס וההכרח לעבודה רוחנית מתוקנת ושלימה. וכך נאמר בתוכחה "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה". אף על פי שעבדת את ד' וקיימת מצוות, אם לא עשית זאת בשמחה כאילו לא עבדת כלל.
הרמב"ם כותב בסוף הלכות לולב: "השמחה שישמח האדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא...".
כיצד נוכל לשמוח באמת ולהגיע למצב שהשמחה אינה גדולה עלינו?
דבר ראשון נדע ששמחה אמיתית איננה רגש שטחי אלא היא צריכה לבא מתוך מחשבה והתבוננות.
וכך כותב ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי "וכמו שהתחנונים צריכים מחשבה וכונה כן השמחה במצותו ובתורתו צריכים מחשבה וכונה". המילה בשמחה בהיפוך אותיות שווה למילה מחשבה. ההתבוננות והמחשבה העיקרית היא: להכיר ולהעריך את הזכות שיש לנו להיות עם סגולה, עם התובנה שבקיום המצוות ולימוד התורה אנו זוכים לחיבור וקשר מיוחד עם הקדוש ברוך הוא.
דבר נוסף נוכל ללמוד הדרכה מעשית איך להגיע לשמחה מהלל הזקן.
הגמ' בסוכה דף נ"ג מתארת כיצד חסידים ואנשי מעשה היו שמחים בשמחת בית השואבה. ובאופן מיוחד הגמרא מספרת מה הלל הזקן היה אומר כשהיה שמח "אמרו עליו על הלל כשהיה שמח בשמחת בית השואבה היה אומר "אם אני כאן הכל כאן, ואם איני כאן מי כאן'"
כמובן שאין בדבריו של הלל הזקן יוהרא או שמץ גאוה אלא דבריו נאמרים מתוך ענווה גדולה.
בדבריו 'אם אני כאן הכל כאן', מדריך הלל הזקן את הציבור כולו כיצד ניתן להגיע לשמחה אמיתית.
הדרך לשמחה היא ע"י שתאמין בעצמך ותהיה מסוגל לומר אם (ה)אני (שלי) כאן, הכל כאן.
אמירה זו באה מתוך הכרה בטוב הגנוז בנו, ומתוך האמונה באלוקים שברא את האדם ישר וטוב.
משנכנס אדר מרבים בשמחה כיון שיש בימים אלו הארה מיוחדת של: "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". את השמחה הפשוטה קונים דרך 'הרגליים' ע"י פעולות שמחות ומשמחות אחרים. ריבוי השמחה נעשה ע"י שנדע להדגיש ולהבליט את הטוב הקיים בנו ובסובבים אותנו. ראיית הטוב ע"י עין טובה בראש ובראשונה כלפי עצמנו וממילא גם על חברינו.
השמחה בכל השנה כולה חשובה, ומצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. אולם מה שמייחד את השמחה של חודש אדר הוא שזו שמחה שבאה מתוך 'ונהפוכו', מהפך בלתי צפוי 'אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם'.
ומכאן אנו יכולים ללמוד דבר נוסף, מקורה של השמחה הוא דווקא בהכרה ששום דבר לא מובטח או מובן מאליו, ומתוך כך אדם שמח ומאושר על כל דבר שהוא זוכה, עושה או פוגש.
המדד והדרך אל השמחה היא ההתחדשות המתמדת מתוך המציאות ואתגרי החיים שלנו.
בעז"ה שנזכה לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם מתוך רוב נחת, בריאות ושמחה תמיד. אמן!