טבילת כלים
שאלה:
מה עניין טבילת כלים במקווה?
תשובה:
טבילת כלים לרוב הפוסקים היא חיוב מדאורייתא, ומקור החיוב הוא בפרשת מלחמת מדין, כאשר אלעזר הכהן מצווה את אנשי הצבא לטהר את כלי מדין שנלקחו בשלל: "אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת- כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נידה יתחטא, וכל אשר לא יבוא באש- תעבירו במים". בכל מקרה- יסוד החיוב אינו משום הכשרת כלים מבליעת איסורים וטריפות אלא "טהרת הכלי מגיעולי עכו"ם"- כלומר ענייני טומאה וטהרה, כאשר אפשר לבאר את הטעם ולומר שבמעבר כלי אוכל מגוי ליהודי צריך "לגייר" את הכלים כדי שיאכל בהם יהודי. לגבי גדר החיוב- כלי מתכת חייבים טבילה לכל הדעות ולכן מברכים על טבילתם; כלי זכוכית- מחלוקת הפוסקים ולכן יש שאינם מברכים אלא טובלים ללא ברכה; כלי עץ, אבן (לא מצופה), חרס (לא מצופה) ופלסטיק אינם צריכים טבילה. גם כלים לשימוש חד פעמי אינם צריכים טבילה אף שעשויים מתכת (כמו תבניות אלומיניום חד פעמיות). חשוב לציין שצנצנות ריבה או חמוצים הנמכרות יחד עם החמוצים עצמם אינן טבולות כיוון שמיועדות לשימוש חד פעמי, ולכן אם רוצים לשמרם אח"כ לשימוש רב פעמי- צריך להטבילן.