לשון הרע
שאלה:
איך אפשר לא לדבר לשון הרע? כלומר, אם מישהי שואלת שאלה שהתשובה עליה מצריכה לשון הרע? אם אני אענה- זה לשון הרע. אם אני אומר שזה לשון הרע- זה גם אבק לשון הרע. אם אני אעביר את הנושא- היא תיפגע כי אני מתעלמת. מה עושים במצבים כאלה?
תשובה:
א. אדם צריך להתרגל לדבר דברים תכליתיים ומועילים ולא להשתמש בכח הדיבור למטרות הבל. גם בתוך ההבל יש רמות: 1. הבל סתם שאינו גנאי- רכילות. 2. הבל שהוא גם דברי גנאי אמיתיים- לשון הרע 3. הבל שהוא גם דברי גנאי שאינם אמיתיים- הוצאת שם רע. כח הדיבור הוא כח רוחני חשוב ועליון, ויש לשמור על מעלתו ולהוסיף בו אור של תורה, קדושה ומידות טובות. ב. למעשה, צריך ליצור תדמית כזו שאיתך "לא שווה" לדבר לשון הרע, אפשר לומר בצורה חברית (ולא מתנשאת)- די, עזבי, בין כה זה לא מועיל לאף אחד... וכן הלאה, בסופו של דבר החברות ידעו שאת לא כתובת נוחה לשיחות ברזלים רכלניות ולא יפנו אליך עם מרכולתן. אין צורך להתחמק אלא להסביר היטב- וההסבר בע"ה יתקבל. גישה כזו גם מקרינה מאוד על הסביבה כיוון שאף אחד לא מעוניין באמת לדבר דברי גנאי על אחרים, וכשרואים שאפשר להתגבר ולנצח את היצה"ר- מתחזקים, מתעודדים ומצליחים. הערה: יש מקרים קיצוניים שאדם בא בשעת סערה ואומר דברי רכילות ואז אין טעם להוכיח אותו, וצריך לשתוק ולתת לו לפרוק את הלחץ. אך חשוב גם אז לא להאמין לשום דבר גנאי שהוא אומר- וגם זה רק במקרים חריגים שאין אופציה אחרת להתחמק. ג. כדאי ללמוד בעיון את הספר "חפץ חיים"- בשיעור/חברותא (יש גם הוצאה עם סידור וחלוקה יומית של ההלכות).