כי לא ייטוש ה' עמו
שאלה:
בעקבות הגירוש מגוש קטיף אני לא מצליחה להבין את הפסוק "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". גירשו אותנו מנחלתנו בגוש קטיף ואנחנו כבר לא נמצאים שם. זה נראה שה' עזב את נחלתו, וזה סותר את הפוסק.
תשובה:
הגירוש הנורא מגוש קטיף וצפון השומרון היווה מכה קשה ביותר עבור כולנו, מכה שחיזקה אותנו לבנות קומה עמוקה יותר בכל הבניין האמוני שלנו. לצערנו הגירוש מגוש קטיף אינו הפעם הראשונה שיהודים מגורשים מאדמתם, קדמו לו גלות בית ראשון ובית שני ואפילו במהלך הדור האחרון הגירוש מחבל ימית. יש להבין היטב כיצד לשון הפסוק מסתדרת ומתיישבת עם המציאות הקשה שחווינו בעבר הקרוב רחוק. "נחלה"- הוא כינוי לעם ישראל, כפי שכתוב באותו פרק בתהילים (צ"ד, ה') "עמך ה' ידכאו ונחלתך יענו", וכנגדו: "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". יש דוגמאות רבות נוספות בתוך הביטוי "נחלה" מכוון לעם ישראל: "הושיעה את עמך וברך את נחלתך" (תהילים כ"ח , ט'), "כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו (דברים ל"ב, ט') ועוד דוגמאות רבות אחרות. הכוונה בפסוקים אלו היא שהקב"ה לא נוטש ח"ו באופן מוחלט את עם ישראל, וגם הייסורין הקשים והגלויות הם זמניים ובסופם תבוא ישועה וגאולה. יש וודאות לגבי התחנה הסופית של התהליך – השראת השכינה בציון בגאולה השלמה, אך אין לנו וודאות לגבי האופן בו נגיע לשם וגם לא כמה מהמורות ומשברים ניאלץ לעבור בדרך. אנו צריכים להשתדל מצידנו לפעול עפ"י הרצון האלוקי וכך להחיש ולהקל את התהליך. אך אין ספק שהתיקון מגיע גם לפעמים דרך ייסורין קשים. בכל אופן – אין סתירה בין דברי דוד המלך בתהילים למה שקרה לבושתנו וצערנו בגוש קטיף ובכל הגירושים והגלויות הקדומים. ויה"ר שנזכה לשוב ולראות בשוב ה' ציון בנחת ובשמחה ללא ייסורין כלל, אמן.