הישן יתחדש

בפתח הפרשה מצווה התורה את אהרן על הדלקת המנורה "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות."

הרב רונן טמיר י"ז סיון תשפ"א

בפתח הפרשה מצווה התורה את אהרן על הדלקת המנורה "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות." בהמשך מציינת התורה: "ויעש כן אהרן ,אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציווה ה 'את משה." פסוק זה דורש ביאור ,שהרי ניתן היה לתמצת זאת בשתי מילים" :ויעש כן "מדוע היה צורך להדגיש שאהרן ביצע את הציווי כנדרש ?
 התמיהה גדלה לאור דברי רש"י" :להגיד שבחו של אהרון שלא שינה "האם באמת היה חשש שאהרן לא יעשה את ההדלקה כמצוותה? ! מהו השבח הגדול לאהרן שלא שינה?!
 להבנת העניין ,נביא את דבריו הנפלאים של ה"שפת אמת" :"כי עשה מעשה המצווה כל ימי חייו בכוונה ורצון אחד .כי דרך כל אדם שבהתחלה מתעורר לטוב ,ואח"כ נשכח ממנו ,וצריך לחפש התעוררות באופן אחר תמיד .והאמת- כי ההתפעלות הראשון הוא המובחר , לשאת נאמר על אהרן שלא שינה ,וממילא באו לו תמיד השגות חדשות ,כמו שכתוב אם שמוע בישן תשמע בחדש."
 ונבאר מעט .האדם נברא כמציאות מורכבת ,נשמה אינסופית בגוף מוגבל .ככל שהחומר תופס מקום מרכזי יותר באדם ,כך תהיה עם הזמן תחושה חזקה יותר של שחיקה ובלאי .גם חומר חזק ויציב מתכלה בסופו של דבר ,וכדי למנוע תופעה זו יש צורך בהתחדשות ורענון .לעומת זאת- הנשמה היא רוחנית ואינסופית ובה לא שייכת כלל שחיקה .ככל שהאדם מחובר יותר לנקודה הפנימית- הוא מרגיש רענן מהותית ,ללא כל צורך בהתחדשות חיצונית .בדרך זו ניתן לבחון מהו "מרכז העצבים "שלנו .ככל שנציב במרכז חיינו ערכים, החיים יהיו יציבים ורעננים יותר ,ונחוש פחות הזדקנות –נצח רוחניים עקרון זה נכון גם בהתנהלות היומיומית שלנו כאנשים פרטיים ,וגם בחיי האומה .
ככל שהבניין הלאומי יהיה מבוסס ומושתת על ערכי נצח- החוסן הלאומי יהיה גדול יותר לאורך ימים ושנים ,וההתחדשות לא תהיה חיצונית וטכנית אלא עמוקה ומהותית ,התחדשות המבוססת על שורשים עמוקים ואיתנים.
כך מבאר הרב קוק את ההבדל המהותי בין עם ישראל לאומות העולם" :מהותה של כל אומה תוגדר על פי דעותיה וקנייניה הרוחניים . כיוון שבדרך כלל הדעות הולכות ומשתנות ,עד שלובשות במשך הזמן צורה חדשה ,על כן תחול בכל אומה זקנה וביטול כח ...אך אור האמת של שם ה 'שנקרא עלינו הוא המאור שאין לו קצבה ,האמת שאין אחריה אמת- על כן אין בעם ישראל החי בתורתו זקנה ...כי האמת המוחלטת והגמורה לא תתיישן לעד ולעולם ,ולא תאבד כוחה כימי השמיים על הארץ."
וכך מבאר הרב קוק גם ביחס ללמוד תורה" :אם שמוע בישן- תשמע בחדש .חיבור ידיעת התורה אפשרי בשני אופנים .האחד- מצד ערך התורה ושלמותה ,והשני- מצד חשק כל ידיעה =(סקרנות .)והנה אם האהבה אליה תבוא מצד ערכה הקדוש- על כן גם דברים ישנים שכבר שמע ,בכל יו יהיו בעיניו כחדשים .ורק אז ישמע גם כן בחדש ,שיערה עליו רוח להשכיל גם דברים חדשים ,ויהיה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק." גם כיום כאשר העולם סביבנו מתחדש ומשנה פניו בקצב מסחרר ,נשמור מכל משמר את היסודות העתיקים שלנו ,ומתוך חיבור איתן לשורשים נזכה בעזרת ה' להצמיח ענפים ופירות חדשים ומתוקים.