מה טובו אוהליך יעקב

בפרשתנו מתרחש מפגש בין שני כוחות מנוגדים- הטהרה והצניעות של ישראל, מול הטומאה והפריצות של בלעם הרשע.

הרב רונן טמיר ט"ו תמוז תשפ"א

היום, ט"ו תמוז, הוא יום ההילולא של "אור החיים" הקדוש. נתבונן בפירושו הנפלא לפרשת "בלק". בפרשתנו מתרחש מפגש בין שני כוחות מנוגדים- הטהרה והצניעות של ישראל, מול הטומאה והפריצות של בלעם הרשע. בלעם, שנשכר על ידי בלק מלך מואב כדי לקלל את ישראל ולהחלישם, ערב הכניסה לארץ, נכנע בסופו של דבר לקב"ה ומברך את ישראל. בניסיונו השלישי, מברך בלעם את ישראל בברכה מיוחדת, שבהמשך נתקנה כחלק מהתפילה: "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל. כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כאהלים נטע ה', כארזים עלי מים".

מה פשר כל הדימויים הללו? מבאר "אור החיים" הקדוש: "מה טובו אוהליך יעקב- לפי שיש בישראל כת שקובעים עתים לתורה, וכת שעוסקים בה 'יתד התקועה', כנגד בעלי עתים אמר 'מה טובו אוהליך יעקב'- כאוהל זה, שאינו קבוע. וכנגד כת התקועה אמר 'משכנותיך ישראל'."

קללתו של בלעם הרשע, בעל העין הרעה, נחסמת במפגש עם עולם התורה בישראל. האוהל, מבטא חיבור ארעי, מזדמן, אך עדיין משמש כמגן ומחסה. האוהל מסמל את אנשי המעשה בישראל, הקובעים עתים לתורה. לעומתו, מסמל המשכן את תלמידי החכמים שתורתם אומנותם, המקדישים את כל עיתותם ללימוד התורה. הם אלה המחברים את השכינה לישראל באופן יציב וקבוע. זהו חידוש גדול. דוקא האוהל, המסמל את אנשי המעשה שקובעים עתים לתורה, הוא הקודם למשכן, המסמל את לומדי התורה ש"תורתם אומנותם". כל משכן זקוק לאוהל מסביבו, תלמידי החכמים זקוקים לקובעי העתים, אשר משמשים כתשתית וכמעטפת לאנשי "היתד התקועה", כלשונו של "אור החיים" הקדוש.

בהמשך הפסוק, מתפרטים הדברים. "כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כאהלים נטע ה', כארזים עלי מים". מבאר "אור החיים" הקדוש: "ואפשר לפרש הכתוב על זה הדרך, שהכתוב מדבר כנגד ארבע כתות הצדיקים שבעם ה'. אחת- הוא כשמואל הנביא, שהיה מסבב כל ארץ ישראל ללמד ישראל תורה ומצוות בכל שנה ושנה. שניה- כת הצדיקים הקבועים לתלמוד תורה, ללמוד וללמד ולהורות משפט, והיא כת העומדים בלשכת הגזית, העוסקת בתורה ובהוראה...כת שלישית- כת הלומדת תורה לשמה לעצמה, להשכיל ולהבין אמרי נעם...רביעית- כת המחזקת ידי הלומדים, ויוצאת למלאכתם...וכנגד כתו של שמואל אמר 'כנחלים נטיו'- שנוטל מימיו ממקום למקום לשתות ממנו, כמו כן כת זו, שטורחין בעצמם להשקות לצמא מים חיים. וכנגד כת שניה אמר 'כגנות עלי נהר'- כגן הזה שהוא נטוע, וכל הרוצה ליהנות יבוא ויהנה, כמו כן הם כת זו, נטועה בלשכת הגזית...שהבאים לשם מתחכמין מהם, ויוצאים להשקות צמאי תורה, וכן כתיב 'כי מציון תצא תורה'. וכנגד כת השלישית, הלומדת לעצמן, ואין בהם כח להשפיע לזולת- אמר 'כאהלים נטע ה', ואמר לשון נטיעה, כנטיעה הזו, שכל שהיא מתיישנת- מוסיף שורשים ואחיזה ביניקתה, כמו כן- לומדי תורה, כל זמן שמאריךבעסק התורה, תוסיף להשתרש נפשו בה. וכנגד כת הרביעית- אמר 'כארזים עלי מים', רמז לעשירי עם, בעלי קומה, בעלי כח וגבורה בעולם הזה, אבל אין עושים פירות בתורה, לפי שאינם לומדים בתורה, וכבר כתבתי בכמה מקומות, כי פרי התורה הוא לבדו ייקרא פרי...אך לפי שמחזיקים ידי האנשים הלומדים בתורה, שנמשלה למים- יהנו מהמים עצמם, כי המחזיק ידי לומדי תורה, חולק עמם שכר כידוע".

כל 4 הקבוצות- הלומדים ומלמדים בכל מקומות הישוב, הלומדים ומלמדים במקומם, הלומדים ולא מלמדים, והתומכים בעמלי תורה, כולם הם חלק מהאוהל והמשכן מהם מתפעל בלעם. כל אחד מהמעגלים הללו שותף בבניין התורה בישראל, איש איש לפי כישרונותיו ומעלתו. זהו החידוש הגדול שבעם ישראל- כולנו שייכים לתורה. לא יחידי סגולה, לא אנשי רוח נזירים, עם שלם אשר חי ומתקיים מהשייכות לדבר ה'.

כך אכן מסיים "אור החיים" הקדוש: "והכוונה בכל המאמר, לומר שכל ישראל עומדים בשורש הקדושה, זאת התורה, ואפילו העוסקים בעניין עולם הזה".

אשרינו שזכינו להיות חלק מהבשורה העצומה הזו, בשורת השייכות לדבר ה'- בלימוד התורה, בהפצתה, ובחיזוק לומדיה. "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל"!

בהזדמנות זו, נקדם בשמחה את בוגרות מחזור כ"א, המצטרפות למשפחת בוגרות המדרשה, ונאחל להן ברכה והצלחה גדולה בכל אשר יפנו, "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך", אמן.  

שבת שלום ומבורך!