כיצד יש להתייחס אל הנדר

פרשת השבוע מטות פותחת בדיני נדרים.משה מכנס את ראשי המטות ומעביר דרכם פרשה מיוחדת זו. יש להתבונן בחז"ל כיצד יש להתייחס אל הנדר.

יהודה אקשטיין כ"ט תמוז תשפ"א

פרשת השבוע מטות פותחת בדיני נדרים.משה מכנס את ראשי המטות ומעביר דרכם פרשה מיוחדת זו.
יש להתבונן בחז"ל כיצד יש להתייחס אל הנדר. מצד אחד ראינו התיחסות חיובית במשנה באבות, נדרים סייג לפרישות,
לפני תחילת יו"כ השער לתחילת היום הוא קודם בהפרת כל הנדרים.
ומצד שני ,כל הנודר כאילו בנה במה.

הגמרא בעירובין כותבת הנודר ראוי להדקר בחרב .
אז כיצד באמת עלינו להתייחס אל הנדר.
נקודה נוספת שיש לברר .מדוע התורה פותחת בפסוק אחד על איש כי ידור ושאר כל הפרשה מדברת על אישה נערה הנודרת.
כדי להבין את הדברים, יש להבין מהו בדיוק נדר ומתי אדם משתמש בו.
נדר הוא בד"כ קבלה טובה או מניעה מדבר המותר .המגיע ברגעי שיא אצל האדם בהתרגשות גדולה.או צרה ח"ו בהם אדם מקבל על עצמו קבלות כדי לרומם את עצמו למדריגה גבוהה יותר. הנדר נידר מתוך התלהבות רגשית רגעית ומטרתו לשמר את ההתרגשות או המדריגה העכשווית גם לעתיד.
התורה מצד אחד נותנת מקום לתחושות רגעיות ונפשיות במקרים מסוימים.כמו הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין, כדי להרים אותו מהנפילה הנפשית שחווה יש מקום לפעולה מעשית שתרומם אותו.
לעומת זו בהנהגה רגילה ומתמשכת יש להתקדם בצורה הדרגתית תוך קיבוע המדריגה בנפש מתוך עבודה שכלית ולא בקפיצות נפשיות שאינם מבוססות.
לכן מכיוון שהדברים נאמרים בעיקר כנגד עבודת הנפש. הדברים נאמרים דרך נידרי האישה .מכיוון שהצד החזק בעבודת ה' באשה מחובר לעבודה הרגשית .
התורה מזהירה את האדם שקיבל על עצמו להיות במדריגה מסוימת שידע שעליו לשמר מדריגה זו ואין מקום לקבלה לרגעי השיא בלבד.
בערב יו"כ לפני כניסתנו ליום הקדוש .אנו מתפללים ואומרים לקב"ה כל הנדרים שקיבלנו באמת רצינו להשאר באותה המדריגה. אך אם לא הצלחנו.ושכחנו מקבלתינו .אנו מתחרטים על כך ומקבלים עלינו את אותם הדברים אך בעבודה שורשית ויסודית הנבנית דרך השכל ובונה את הרגש באיזון הנכון
שנכזה לעלות שלב אחרי שלב בעבודת ה' בשמחה.