שומרי משמרת משכן ה'- מטות תשפ"ב
כאשר הקב"ה מזכה אותנו בשפע טוב, עלינו לזכור כי הכרת התודה שלנו כלפי רבש"ע, היא להמשיך את השפע לכבודו. אין כבוד לקב"ה בעולמו, יותר מהכבוד שאנו חולקים לתלמידי חכמים ועמלי תורה, שבלימוד התורה שהם לומדים- מחזיקים את האומה כולה ומזכים את הרבים.
הרב רונן טמיר כ"ג תמוז תשפ"ב
פרשתנו, פרשת מטות, עוסקת בין השאר במלחמת מדין. הקב"ה מצווה את משה: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים, אחר תאסף אל עמך". אמנם, בציווי של משה לבני ישראל מתוארת מלחמת מדין כ"נקמת ה' במדין". בכל אופן, המלחמה במדין היא מלחמת הטהרה הישראלית בטומאת מדין, מלחמת הצניעות בפריצות. לכן, כה חשוב שמשה רבינו יקח חלק במלחמה, ולא יסתלק מן העולם לפני "סגירת החשבון" עם הרשעות המדיינית, כפי שמבאר הנצי"ב: "כי במקום שנענשו בשביל החטא- צריך השתדלות רבה להינצל בשעת הסכנה מן העונש...כך באותו מעשה, שמעשה פעור קטרג הרבה...על כן היו בסכנה, שלא יהיו כמה יחידים ניזוקים. משום הכי, היה נצרך שיהיה דווקא בחייו של משה רבינו, ותפילתו היתה מגנת הרבה, ומשום הכי הזהירו הקב"ה שיהא בחיי משה".
לאחר הניצחון על מדין, מצווה התורה לחלוק את השלל בין אנשי הצבא לשאר ישראל, כאשר לאחר החלוקה- אנשי הצבא מפרישים, מהמחצית אותה קיבלו, אחד מחמש מאות לאלעזר הכהן. שאר ישראל, שזכו למחצית מהשלל- מפרישים אחד מחמישים ללויים שומרי משמרת משכן ה'. מיהם אותם הלויים, ומדוע הם מכונים כך? מבאר הנצי"ב: "שהם שומרים, מה שהיה משכן ה' מְשָמֵר בישראל, היינו שהיו עוסקין בתורה...והמה(-הלויים) מורים ומדריכים את ישראל, ושומרים את ישראל מכל ריב וכל נגע, כמו שהיה משכן ה', שהיתה בו שכינת ה', משמרת לישראל".
תפקיד הלויים- לשמור על גחלת התורה בישראל, ולהאיר את אור התורה בכלל האומה. מתוך כך, הם זוכים לקבל סוג של "מעשר" מהציבור, הפרשה מהשפע בו זוכה עם ישראל כולו.
מדוע הלוחמים מפרישים משלהם לכהן הגדול, והציבור הכללי ללויים?
ממשיך הנצי"ב: "ונכתבה פרשה זו, שהיתה לשעה בתורה, ללמדנו לדורות, שמי שהולך למלחמה ונדרש לתפילה שלא יקרנו רעה ועונש בשעת הסכנה- הרי הוא צריך למי שעוסק בעבודה, ותפילתו זכה ביותר, משום הכי ציווה הקב"ה ליתן מחלק אנשי הצבא לכהן הגדול, שהוא המכפר על בני ישראל ועוסק בעבודה...מה שאין כן היושבים במנוחה בביתם, המה יש להם להפריש מהטוב שמגיע להם חלק לשומרי תורה ועמליה, שבזכות תלמידי חכמים המה נשמרים מכל רע, ובהם(-בזכותם) המה מודרכים בהליכות עולם- על כן יש להם להפריש חלק מכל הטוב, לעמלי תורה".
יסוד זה מאיר את דרכנו לדורות- כאשר הקב"ה מזכה אותנו בשפע טוב, עלינו לזכור כי הכרת התודה שלנו כלפי רבש"ע, היא להמשיך את השפע לכבודו. אין כבוד לקב"ה בעולמו, יותר מהכבוד שאנו חולקים לתלמידי חכמים ועמלי תורה, שבלימוד התורה שהם לומדים- מחזיקים את האומה כולה ומזכים את הרבים. זוהי משמעות הפסוק "עץ חיים היא למחזיקים בה"- זוהי הזכות הגדולה של כולנו, להשתתף במשימה הלאומית של הגדלת התורה באומה כולה.
יהי רצון, שבזכות היחס הנכון לתלמידי החכמים שבדור, בזכות ההערכה שלנו והשותפות שלנו עם עמלי התורה שבדור, נזכה לראות בישועת ה' עלינו, ובנקמת ה' כנגד כל הקמים עלינו לרעה, שמתוכה, ולאורה, תתרומם קרן ישראל וקרנו של משיח צדקנו בעולם, אמן.
שבת שלום ומבורך!