הקדמת פ"ה לעי"ן - העיתונאי שהפך לפרשן
כל הפרשנים עוסקים בשאלה - מהו בדיוק חטאם של המרגלים, והרי הם ענו בדיוק על מה שנשאלו?
הרב משה פליקס כ"ד סיון תשפ"א
כל הפרשנים עוסקים בשאלה - מהו בדיוק חטאם של המרגלים, והרי הם ענו בדיוק על מה שנשאלו?
הרמב"ן מצביע על מילה אחת בדברי המרגלים המלמדת על מעבר מתיאור המציאות לפרשנות שלה: "וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ, אֶפֶס כִּי עַז הָעָם..."
אפס - פירושו אבל, אך כזה המאפס את כל מה שנאמר לפניו. הארץ אמנם טובה אבל אין לנו שום סיכוי להיכנס אליה...
האברבנאל מצביע על נקודה נוספת: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ"
המרגלים נשלחו על ידי משה והיו צריכים להגיע אליו ולספר לו באופן דיסקרטי את מסקנותיהם אפילו אם הן מסקנות קשות, אך במקום זה הם משתפים את כל עדת ישראל במסקנות, ובזה הם מועלים בשליחותם.
אם ננסה לשלב בין הפירושים, ניתן לומר שהמרגלים עברו מעמדת העיתונאי המדווח מהשטח לעמדת הפרשן. הפרשן, בניגוד לעיתונאי, מסדר את המציאות בהתאם לתפיסה שלו, גם אם היא נגועה במניעים אישיים של כבוד וכדומה... הוא לא נותן למציאות להפריע ל"עובדות" אותן הוא מציג.
זאת ועוד, הפרשן לא מחוייב לשולחו, משום שהוא רואה בעצמו מקור הסמכות.
הגמרא במסכת סנהדרין (קד) מבארת שחטא המרגלים היה הקדמת הפה לעין, התיאור של המציאות הופיעה עוד קודם שהעין נפגשה עם המציאות, המטרה סומנה אחרי שהחץ השחוט כבר נורה, וזהו שורש החורבן. (הגמרא שם מלמדת שהדבר רמוז במגילת איכה שם במרבית הפרקים המסודרים על פי הא"ב, האות פה אכן קודמת לאות עין...)
הבה ונסגל הקשבה אמיתית למציאות, נביט בה בעין טובה החפה מנגיעות אישיות ורק אחר כך נפתח פינו ונהלל את ה' - "טובה הארץ מאד מאד"