כי חנני אלוקים וכי יש לי כל | וישלח תשפ"ג
ככל שהברכה נשארת במישור הגשמי- היא מוגבלת ומתמעטת. ברכה רוחנית אינה מתמעטת כתוצאה מנתינה לאחר, כמאמר חז"ל: "נר לאחד, נר למאה". כאשר נר מאיר, השימוש שעושה בו האחר אינו ממעיט ממנו. החידוש אצל יעקב אבינו הוא שגם ברכה גשמית, כאשר היא נובעת מיסוד רוחני- איננה מתמעטת.
הרב רונן טמיר ט"ו כסלו תשפ"ג
השבת, פרשת "וישלח", חוזר יעקב מהגלות הארוכה בבית לבן, אל בית אביו. בכניסה לארץ ישראל, מצפה ליעקב אתגר בדמות הפגישה עם עשיו אחיו, מפגש טעון ממנו חושש יעקב מאד. לאחר הכנה ארוכה ומדוקדקת, של "דורון תפילה ומלחמה", ולאחר מאבק מוצלח עם המלאך, שע"פ חז"ל היה שרו של עשיו, נפגשים יעקב ועשיו ונופלים איש על צוואר אחיו. יעקב מפציר בעשיו לקבל את מנחתו, ומבקש ממנו: "אם נא מצאתי חן בעיניך, ולקחת מנחתי מידי, כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוקים ותרצני. קח נא את ברכתי אשר הובאת לך, כי חנני אלוקים וכי יש לי כל, ויפצר בו ויקח".
מהו פשר הביטוי "וכי יש לי כל"?
מבאר "אור החיים הקדוש": "ירמוז באומרו 'כל', שהוא בחינת הקדושה שנקראת 'כל', ובחינה זו, כשתהיה מושגת באדם- אין החיסרון עושה רושם, והחסר נשלם מעצמו, וכברכת ישראל 'כחול אשר על שפת הים'- שהחסר נשלם מעצמו, והיא ברכת 'כל'. והוא סוד 'כד הקמח לא כלתה'...וברכה זו, זכו בה כל האבות- אברהם 'בכל', יצחק 'מכל', יעקב 'כל', וזה סודה. ומעתה, נותן טוב טעם באומרו 'קח נא את ברכתי...כי חנני אלוקים וכי יש לי כל'- והנחסר נשלם מעצמו".
מדבריו הנפלאים של "אור החיים" הקדוש אנו למדים יסוד חשוב. ככל שהברכה נשארת במישור הגשמי- היא מוגבלת ומתמעטת. ברכה רוחנית אינה מתמעטת כתוצאה מנתינה לאחר, כמאמר חז"ל: "נר לאחד, נר למאה". כאשר נר מאיר, השימוש שעושה בו האחר אינו ממעיט ממנו. החידוש אצל יעקב אבינו הוא שגם ברכה גשמית, כאשר היא נובעת מיסוד רוחני- איננה מתמעטת. הדברים מזכירים את נדרו של יעקב כשיצא לחרן: "וכל אשר תתן לי- עשר אעשרנו לך". המעשר מחבר את הנכסים הגשמיים לשורש הקדושה, ומתוך כך שורה בהם ברכה, כפי שלמדונו חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". המעשר מבטא את החיבור של העולם הגשמי אל יסודו הרוחני, ומתוך כך זוכה הרכוש הגשמי לברכה מיוחדת- ברכת הקודש, ברכת ה"כל".
לאור יסוד זה, מובן היטב האופן שהתורה מתארת את יעקב לאחר הפגישה עם עשיו: "ויבוא יעקב שלם עיר שכם, אשר בארץ כנען, בבואו מפדן ארם", ומבאר רש"י: "שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו". יעקב לא נחסר מהמתנות שהעניק לעשיו, בזכות ברכת ה"כל" לה זכה. מוסיף "אור החיים" הקדוש: "צריך לדעת כוונת הכתוב באומרו 'מפדן ארם'- אין ידוע המכוון בזה...אכן נראה, כי יודיע הכתוב כי מה שחיסר מנכסיו יעקב אבינו, במנחה אשר נתן לעשיו- השלים ה' חסרונו שחיסר מנכסיו שהביא מפדן ארם...פירוש: שלם בנכסים כשיעור בואו מפדן ארם, והגם שניכה מהם במנחה גדולה- אף על פי כן ה' שילם לו, והיא ברכת 'כל' שנתן לו ה'."
גם אנו, בניהם של אברהם יצחק ויעקב, זוכים לברכת ה"כל". ככל שנחבר את פרטי החיים אל שורשם הפנימי- כך נזכה לשפע ,לשלמות ולברכה גדולה. הדברים אמורים הן במישור האישי- בנתינת מעשר בשמחה ובלב רחב, והן במישור הלאומי. ככל שנזכור את השורש הרוחני לשפע לו זכינו כאומה- בתחום המדיני, ביחס לארץ ישראל וליישובה, בתחום הכלכלי ובתחום החברתי- כך יישמר השפע וירבה במאד מאד. מברכת ה"כל" יתברכו כל הפרטים, ונזכה לשפע גדול "בכל, מכל, כל", אמן.
שבת שלום ומבורך!