ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות | חיי שרה תשפ"ג
ככל שנבין אנו, את מקומנו ותפקידנו הבלעדי, כך נדע להגדיר במדוייק את מקומו של זרע ישמעאל כ"בן האמה", ובאופן טבעי, גם ישמעאל יכיר את מקומו, ויהיה לברכה, לעצמו ולעולם.
הרב רונן טמיר כ"ד חשון תשפ"ג
בפרשתנו, פרשת חיי שרה, מגיע הבירור השלם והסופי בעניין בחירת יצחק, כממשיכו היחיד של אברהם. "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות, וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי, קדמה אל ארץ קדם".
כחלק מהעברת הסגולה האלוקית ליצחק, משלח אברהם מביתו את בני הפילגשים, וזאת במטרה למנוע תביעות ירושה עתידיות מצידם, בפרט במישור הרוחני. כחלק מהפרידה מבני הפילגשים, מעניק להם אברהם מתנות, ומשלחם מזרחה- "קדמה, אל ארץ קדם". חז"ל מבארים שהיו אלה מתנות רוחניות- "שם טומאה מסר להם", היכולת לזכות לחוויה רוחנית גם בתוך טומאה. לאור כל זאת, יש להתבונן מדוע לא נכלל גם ישמעאל בתהליך זה? מדוע לא זכה ישמעאל למתנות דומות מאברהם?
מבאר "אור החיים" הקדוש: "ולישמעאל- לא אמר הכתוב שנתן לו מתנות ושלחו, לפי מה שכתבנו, כי ישמעאל- משפט קניה יש בו ליצחק, משולח ועומד הוא".
כדי להבין את עומק הדברים, יש לחזור לסוף פרשת לך לך, שם מטיחה שרה באברהם: " חמסי עליך! אנכי נתתי שפחתי בחיקך, ותרא כי הרתה, ואקל בעיניה. ישפוט ה' ביני ובינך!" בעקבות דרישת שרה, מגרש אברהם את שרה מביתו בפעם הראשונה, וכשהיא שבה לבית אברהם- מכירה הגר היטב את מקומה כשפחתו, כפי שמצווה אותה המלאך: "שובי אל גבירתך, והתעני תחת ידיה".
"אור החיים" הקדוש, מרחיב אודות מעמדו של ישמעאל: "ויש לדון בישמעאל, אם יש לנו איזה קנין בו או לא. תניא בתורת כהנים 'מנין אתה יודע שישראל שבא על שפחתו וילדה ממנו בן- מותר אתה לשעבדו'...ומעתה יצא הדין, כי ישמעאל וזרעו קנויים לנו קנין גמור...שהרי נתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, וישמעאל בכלל, ולנו הוא , עם העמים אשר כרת ה' ברית לתת לנו...והעד הנאמן לדברינו הוא מה שאמר הבורא יתעלה 'וגם את בן אמה'- הרי שקראה 'אמה', וקראו 'בנה' ולא בנו...ואין זה בכלל עשרה עממין, אשר אמר ה' 'אותם אתן לכם', כי זה- זכינו בו משלנו, ואין צורך נתינה בו".
אם כן, ישמעאל הוא עצמו חלק מהירושה אותה הוריש אברהם ליצחק. הוא אינו משולח מבית אברהם, כיון שהוא אכן נשאר שם, אך לא כבן אלא כעבד. לאור הסבר זה, ברור מה עושה ישמעאל עם אברהם בזמן עקידת יצחק, לאחר שגורש פעם נוספת מבית אברהם. "ויקח את שני נעריו איתו, ואת יצחק בנו"- שני הנערים הם, על פי חז"ל, ישמעאל ואליעזר. שניהם נשארים עם החמור, כאשר הולך אברהם עם יצחק להר המוריה. תפקידו של ישמעאל, שמתבהר היטב לאורך הפרשות האחרונות, הוא להיות עבד לאברהם. לכן, הוא אינו משולח יחד עם שאר בני קטורה. למעמד זה של ישמעאל יש השלכה משמעותית לימינו, בתהליך הגאולה ושיבת ישראל לארצו. תפקידו של ישמעאל הוא לא להיות "פרטנר" ליצחק, אלא להיות תחתיו. ככל שנבין אנו, את מקומנו ותפקידנו הבלעדי, כך נדע להגדיר במדוייק את מקומו של זרע ישמעאל כ"בן האמה", ובאופן טבעי, גם ישמעאל יכיר את מקומו, ויהיה לברכה, לעצמו ולעולם.
מסכם "אור החיים" את דבריו בתפילה, בניסוח מעט מסתורי, שכנראה נובע מחשש מובן מהסביבה המוסלמית : "ויש יום, לאל איום, משפט יעשה, ויכיר נקנה לקוניו". אמן כן יהי רצון, בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך!