שדה המכפלה

בפרשתנו מופיעה המילה שדה פעמיים. פעם אחת כאשר אברהם קונה את מערת המכפלה ובפעם השניה כאשר יצחק יוצא לשוח בשדה. האם יש קשר בין שני שדות אלו?

"ויקם שדה עפרון..והמערה אשר בו... לאברהם למקנה"- אברהם אבינו קושר אותנו אל ארץ ישראל בצורה הדרגתית. בתחילה הוא יוצא מחרן והולך אל הארץ, לאחר מכן אברהם הולך בתוך הארץ לארכה ולרחבה ואף מתיישב בה ונוטע בה. בפרשתנו הולך החיבור אל הארץ ומתהדק על ידי קניין בכסף של שדה בארץ ישראל. אברהם אבינו עומד על דעתו לקנות את הארץ בדמים ואינו מתפשר עם הצעת בני חת. הוא מצליח לראות למרחוק את ההתמודדות של בניו בבוא הימים-"שלא יאמרו אומות העולם גזולים הם בידכם".הקנייה היא שמוסיפה את התוקף האנושי, של קניין בינלאומי בנוסף לכוח המוסרי-אלוקי "לזרעך אתן את הארץ הזאת".

התורה מנסחת  את הקניין במילה מיוחדת "ויקם", ומפרש רש"י שם: "תקומה הייתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך". את המילה ויקם קוראים חכמינו בלשון תקומה. חשיבותו של השדה אינה רק לאברהם אלא לכל באי שער העיר.

קניין קרקע בארץ ישראל מוליך לקניין אשה ליצחק. היכן פוגש יצחק את רבקה לראשונה? בשדה. "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב". כולנו מכירים את הפרוש של שיחה כתפילה. אולם חכמינו ידעו לזהות בשיחה מעלה נוספת "אמר ר' זעירא אפילו שיחתן של בני ארץ ישראל תורה היא". כשיונקים את החיות ממהותה של א"י וקדושתה אפילו שיחת חולין היא ביטוי לקדושה. יש לארץ ישראל כח של תורה תפילה וברכה גם בשיחה וגם בשדה. הרשב"ם, אינו מפרש את המילה שיחה כביטוי לדיבור ותפילה, אלא קושר את השיחה לשיחים ואילנות. על פי פרושו, יצחק יוצא לנטוע אילנות בשדה. בשיח הארץ ישראלי ענייני החולין של נטיעה וזריעה מגלים את הקדושה הטמונה בכל רגב באדמה הזאת. חיי הקדושה כפי שמשתקפים בחייו של יצחק באים לידי ביטוי רק על ידי החיבור לארץ ישראל (ובאמת אם נסב את תשומת לבנו נראה שיצחק הוא היחיד שאינו יוצא מן הארץ והוא היחיד מן האבות שעוסק בחקלאות "ויזרע יצחק בשנה ההיא בארץ הזאת וימצא מאה שערים ויברכהו ה'")

נחזור לקניין מערת ושדה המכפלה על ידי אברהם.  כל עוד עפרון הוא בעל השדה מכוסה השדה בכיסוי גשמי. על ידי קניית השדה והמערה אברהם אבינו חושף את הצד הרוחני שטמון באדמה. "תקומה הייתה לו" אולם, מדוע קונה אברהם דווקא בחברון?

בשם חברון אנו שומעים משמעות של חיבור. לחברון שהיא אחת מארבע ערי הקודש יש אופי מיוחד של חיבור. חיבור בין שמים וארץ, וחיבור האדם לחיי קדושה. אולם יש גם חיבור נוסף עליו מצביע רבנו בחיי:" ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון'- שכל הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבע מחנות שכינה. ולא לחינם חמדוה אבות העולם ,אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כסא הכבוד"

ר' אברהם אזולאי סבו של החיד"א שאף קבור בחברון מיטיב לגלות את סודה :" מערת המכפלה שבחברון אשר שם קבורת האבות, כבר נודע אשר משם הוא מעבר לגן עדן התחתון. לרמוז כי מי שהוא דר בחברון הוא בטוח כשיפטר ונקבר שם, שנפשו זוכה להתעלות לגן עדן התחתון בלא שום עיכוב בעולם" .

את המעלות של חברון ומערת המכפלה ידע אברהם אבינו ואת הסוד הזה גילו לנו רבנו בחיי ורבי אברהם אזולאי.

בהמשך ההיסטוריה של עם ישראל נראה כי המלך שידע לחבר בין כל חלקי האומה- הלא הוא דוד המלך, צמח וגדל בחברון, ומשם התחיל את מלכותו. רק מתוך החיבור לחברון יכול היה דוד המלך להגיע לירושלים "עיר שחוברה לה יחדיו" "שהיא עושה כל ישראל חברים".

יהי רצון שנזכה לראות באורה של ארץ ישראל בכלל וחברון בפרט שנזכה להמשיך לגאול ולהיגאל בארץ הזו ולחבר בין גבורה וקדושה גוף ונשמה נטיעה ותפילה.

(מתוך דבריו של הרב אליעזר ולדמן בספרו "וישלחהו מעמק חברון")

שבת שלום ומבורך!