"לך לך... אל הארץ אשר אראך"

"ויאמר ה' אל אברם לך לך... אל הארץ אשר אראך"

לך להנאתך ולטובתך (רש"י)

לכאורה פירוש זה הוא נגד המשמעות הפשוטה, שהרי אברהם מצטווה לעקור מארצו ומבית אביו וללכת אל הנודע וזהו הרי הנסיון הראשון מבין עשרת הנסיונות בהם נתנסה אברהם.

יותר מכך - הרי כל עניין השליחות היא ללכת מבלי לחפש את ההנאה והנוחות האישית ומדוע מבטיח לו הקב"ה שהליכה זו היא להנאתו ולטובתו?

נראה לומר ששני הדברים נכונים ומשלימים זה את זה - אברהם יוצא אל הדרך מבלי לחפש את הנאתו אלא רק בשביל לקיים את רצון ה' אך בסופו של תהליך מתברר לו ולנו שזוהי הנאתו האמיתית, שהרי מצא משמעות לחייו.

"אל הארץ אשר אראך" ולמה לא גילה לו מיד מהי הארץ? מסביר ה"שפת אמת", שהקב"ה לימד את אברהם שארץ ישראל נראית לאדם על פי המידה בה הוא מוכן ללכת. כלומר ה"שם" של הארץ הוא "אשר אראך".

ככל שאדם מוכן לצאת אל הדרך להתמיד בה ולהתמודד בגבורה עם הקשיים הכרוכים בדרך כך יזכה להידבק בארץ ישראל ולהשיג את המדרגות הקדושות להן הוא ראוי.