הארץ ומשפטה
חומש דברים כולו מהווה מעֵין חזרה כללית על התורה כולה. חזרה שהיא גם דברי הפרידה שנושא משה רבנו לעם.
הרב יהושע וידר ג' אב תש"פ
חומש דברים כולו מהווה מעֵין חזרה כללית על התורה כולה. חזרה שהיא גם דברי הפרידה שנושא משה רבנו לעם. מסתבר שדברי הפתיחה של משה רבנו נועדו להדגיש לעם ישראל את היסודות המהותיים ביותר שעליו לזכור ערב כניסתו לארץ ולחיות לאורם.
שני הנושאים הראשונים אותם מזכיר משה רבנו הם הציווי האלקי לכבוש את ארץ ישראל ובניית מערכת המשפט הישראלית, כשמשה עצמו קושר ביניהם בצַיינו שסידור מערכת המשפט התרחש "בעת ההיא" בה ציווה אותנו ד' לבוא אל הארץ ולרשת אותה.
משה רבנו עומד להיפרד מהעם עליו מסר את נפשו על סף השלמת התהליך אותו היה אמור להוביל – שחרורו של עם ישראל ממצרים והבאתו אל ארץ אבותיו. עם אובדן ההנהגה הצפוי, כשברור שלמשה רבנו לעולם לא יהיה מחליף בשיעור קומתו שלו, קיימת סכנה של חולשת-הדעת שתביא ל'הרהורים שניים' ותתרץ את רפיונה ויאושה בצורך 'לבדוק את הדברים מחדש לאור הנסיבות שהשתנו' וכו'. לכן פותח משה רבנו ומזכיר שירושת הארץ היא ציווי אלוקי, לא פרוייקט תְלוי מנהיג אנושי אלא מימושה אל השבועה האלוקית לאבות, שלעולם לא תופר.
הנושא השני, שמשה רבנו עצמו קושר אותו לירושת הארץ, כמוזכר לעיל, הוא בנייתה של מערכת משפט לאור ערכים של איסור הכרת-פנים והאיסור לגור מפני איש. עִם הכניסה לארץ – החיוני ביותר הוא לבנותה לאור ערכי-הקודש הלאומיים היחודיים לנו, ועל כך מופקדת מערכת המשפט.
יהי רצון שעִם החזרה לארץ בימינו נראה בשוב ד' לציון, אשר "במשפט תיפדה" כלשון הפטרת פרשתנו.
שבת שלום ומבורך!