בינו שנות דור ודור | האזינו תשפ"ג

שירת "האזינו" היא העוגן עליו נשען עם ישראל בשעותיו הקשות ביותר, בשנות הגלות הארוכות. הלב של השירה הוא הפסוק "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". כאשר מתבוננים במבט רחב על ההיסטוריה, ניתן לראות את הפרטים בפרספקטיבה רחבה וכוללת, ולהבין את המגמה הכללית שלהם.

הרב רונן טמיר י"ב תשרי תשפ"ג

במרכזה של פרשת "האזינו" עומדת השירה, המאחדת ומחברת את דברי ימי ישראל מהיותם לעם, דרך הגלות והייסורים, ועד לגאולה השלמה.

שירת "האזינו"  היא העוגן עליו נשען עם ישראל בשעותיו הקשות ביותר, בשנות הגלות הארוכות. הלב של השירה הוא הפסוק "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". כאשר מתבוננים במבט רחב על ההיסטוריה, ניתן לראות את הפרטים בפרספקטיבה רחבה וכוללת, ולהבין את המגמה הכללית שלהם.

נרחיב מעט בעניין חשוב זה, לאורו של הרב קוק (עין אי"ה ברכות ב', עמ' 208): "וכאשר כל מושכל נבנה משלשה חלקים: חיבור שתי הקדמות והתולדה המתחייבת, וכמוהו, בדעת האלוקים- ע"י הערת הלב באמונה להסתכל במעשי השם יתברך. ההשקפה הראשונה מהמון הברואים וכוחו וגבורתו המלא עולם, וכשיתקבצו לו המוני ידיעות והשקפות רחבות בכלל המציאות ימצא בהם הקשר הנאמן המורה על כוונת הטוב והמטיב יתברך לחסד ורחמים, בין מריבוי הברואים ובין משלשלת המעשים, ע"י ההסתכלות בהליכות המקרים האנושים הכלליים, כאומרו: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". ש(על ידי) קיבוץ הפרטים של הידיעות אל הכלל- תבורר ההשקפה האמתית מדעת אלוקים, ויהיה האדם פונה ע"י זה למעלה להתאזר חיל בהשלמת עצמו וזולתו, כי זה חפץ אדון כל יתברך".

ההתבוננות העמוקה במציאות, הן בהקשר של מעשה הבריאה, והן בהקשר של המהלך ההיסטורי של הדורות כולם- מופיעה לנגד עינינו את חסדי ה', הבורא ומשגיח, ומנווט את האנושות כולה, ואת הספינה הנקראת "ישראל"- אל היעד האחרון והשלם. הכרה בחסדי ה' מחייבת מבט כולל ורחב, בבחינת "משפטי ה' אמת- צדקו יחדיו". לעיתים, כאשר אנו מתמקדים בחלק קטן מהתמונה- עולה לנגד עינינו משפט מעוקל, ותחושת חוסר צדק. על כן, הדרך היחידה להבנה אמיתית של תפקידנו ומקומנו, היא הרחבת המבט.

ממשיך הרב, ומבאר שיסוד אמוני חשוב זה, מתבאר על ידי אמירת "אמן": "על כן יפורש 'אמן'- אל מלך נאמן. 'אל'- מורה על הכח והגבורה של עצם המצאת הברואים וכל עלילותיהם. 'מלך'- מורה ההנהגה וההשגחה שמנהיגם לטובתם השלימה. ו'נאמן'- מורה כי בירור הידיעה של ההשגחה הכוללת והפרטית בא על ידי שבהסתכלות הרחבה רואים איך הדברים הולכים בסיבוב נפלא ומשלימים את התכלית הרצויה להשלמת הברואים, וזאת היא האמונה שלא יסיר דברו הטוב להיטיב...כי 'דבר אלוקינו יקום לעולם', והטוב המיועד-  אי אפשר שיופסד על ידי כל המון גלגולי סיבות, שנראים כבאים לעכב את חסד עליון מהופיע בעולם, אבל אין זה כי אם מפאת השקפתינו הקצרה, אבל כשנשא דעה למרחוק- נראה כי ימין ה' רוממה ועושה חיל, ולא יפול דבר אחד מכל דבריו".

גם אנו, שזכינו לחיות בדור של תחיה וגאולה, נדרשים להרחבת המבט, כדי להימנע מ"צרות עין" רוחנית. רק אם נראה בסקירה אחת כוללת, את כל המאורעות החיצוניים המתרגשים עלינו, ורק אם נזכור את השורש המנהל את המאורעות הללו- נוכל להשכיל ולהבין נכונה את המגמה הכללית, ומתוך כך- גם את תפקידנו המדוייק בשעה זו.

נזכיר את דברי "אור החיים" הקדוש, בתחילת פרשת "וארא", כאשר מודיע משה לישראל כי הגאולה תתרחש בשלבים ובהדרגה, והעם מסרבים לשמוע אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", ומבאר שם "אור החיים" הקדוש: "אולי כי לצד שלא היו בני תורה- לא שמעו, כי התורה מרחבת ליבו של אדם". הרחבת הלב, מיוסדת על הרחבת הדעת, בלימוד ובהעמקה בתורה, ומתוך כך נוכל לזכות "לפעול עם אל" בנאמנות.

שבת שלום ומבורך!