כתבו לכם את השירה הזאת

מה כה מיוחד בשירה, שהיא העדות לנצחיות התורה ולנצחיות בחירת ה' את ישראל?

הרב רונן טמיר י"א תשרי תשפ"ב

השבת, פרשת האזינו, שוזר משה רבנו את דברי ימי ישראל, משחר יצירתו ועד הגאולה השלימה, במבנה מיוחד של שירה. בהקדמה לשירת האזינו, אומר משה לישראל: "והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו..."

מה כה מיוחד בשירה, שהיא העדות לנצחיות התורה ולנצחיות בחירת ה' את ישראל? חז"ל דורשים בגמרא, שהעדות לקשר הנצחי של הקב"ה וישראל, אינה רק שירת האזינו. התורה כולה מכונה שירה, והיא זו שמבררת את סגולת ישראל גם בשעות קשות ואפלות.

הנצי"ב, בהקדמתו לתורה, מבאר בהרחבה מדוע נקראת כל התורה "שירה".

"יש להבין היאך נקראת כל התורה "שירה", והרי לא נכתבה בלשון של שירה?! אלא, על כרחך, יש בה טבע וסגולת השירה, שהוא דיבור בלשון מליצה. דידוע לכל מבין תלמוד, דמשונה המליצה (-השירה) מסיפור פרזי (-פרוזה) בשני עניינים- בטבע ובסגולה.

דבשיר, אין העניין מבואר יפה כמו בסיפור פרזי, וצריך לעשות הערות מן הצד- דזה החרוז כיוון לזה הסיפור, וזה החרוז כיוון לזה. ולא מקרי דרוש, אלא כך הוא טבע השיר, אפילו של הדיוט. ומושכל עוד, דמי שיודע בטוב העניין שהביא לידי מליצה זו שנתחבר עליו- מתוק לו אור לשון של השיר ודקדוקה, הרבה יותר מלאיש שאין לו ידיעה מתכונת העניין, ורק בא להתבונן מן המליצה תורף העניין, כי אז עלול הוא להשערות בדויות, מה שלא היה מעולם, ולא לזה כיוון המשורר.

כך הוא טבע התורה, שאין הסיפור שבה מבואר יפה, אלא יש לעשות הערות ופירושים לדקדוקי הלשון, ולא נקרא דרוש, אלא כך הוא פשט המקרא. ומושכל עוד, שאין אדם יכול לעמוד על דקדוק דבר ה'- אם לא שמכוון לאיזה דבר הלכה, או מוסר ואגדה, הבא בקבלה בדברי חז"ל, ולו- מתוק האור ביותר".

הייחודיות שבשירה, הוא שהמילים משמשות כקצה חוט, רמז לעולם שלם, המסתתר מאחורי הכתוב. ככל שאדם מחובר יותר לעולם הפנימי של התורה, למציאות הרחבה שמאחורי המילים- כך התורה תהיה מתוקה ועריבה לו יותר. מכאן, ההכרח לחבר תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, שהיא המעניקה את מימד העומק למילים הכתובות.

ממשיך הנצי"ב: "דבשיר, יש סגולה לפארה ברמזים, מה שאינו מעניין השיר, כמו שנהוג לעשות ראשי החרוזים בדרך א"ב או שם המחבר, וסגולה זו מיוחדת במליצה, ולא בסיפור פרזי. וידוע, דסגולה זו מכרחת הרבה פעמים להמחבר לעקם את הלשון מעט, רק כדי שיחלו ראשי החרוזים באות הנדרש לו. ודבר זה ממש הוא בכל התורה כולה- שמלבד העניין המדובר בפשט המקרא, עוד יש בכל דבר הרבה סודות ועניינים נעלמים, אשר מחמת זהבא כמה פעמים המקרא בלשון שאינו מדוייק כל כך".

השיר מכיל רבדים שונים, וחושף את הלומד לכוונות שונות, גבוה מעל גבוה. לכן, לא פעם פשט המילים אינו מובן דיו, כדי שהלומד יעיין יותר וימצא את האור הפנימי של הדברים.

מסכם הנצי"ב: "על שני הדברים הללו, היינו על טבע דבר ה' ועל סגולת דבר ה'- כתיב במשלי: 'אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה', ודעת אלוקים תמצא'. פירוש, טבע דבר ה' הוא הפשט המכוסה, ונצרך לחקירה יפה לעמוד עליו, הרי זה דומה לכסף המכוסה בעפרורית, ונצרך למצרף השתדלות להוציא את הכסף מזוקק. אבל סודות התורה, שהיא סגולתה, הרי זה כמו שידוע שיש מטמונים באדמה, ואין מקום על פי שכל אנושי השערה לדעת מקום המטמון, אם לא שמתגלה בסייעתא דשמיא- כך סודות התורה, שאינו מעניין הפרשה, אי אפשר למצוא מצד שכל אנושי...'נפש עמל עמלה לו'- הוא עמל במקום זה, ותורתו עומלת לו במקום אחר".

בשבת זו, שבין יום הכיפורים לחג הסוכות, בין היום בו הקב"ה זרק עלינו מים טהורים, לשמחת החג עליו אמרו חז"ל "הביאני המלך חדריו", אנו זוכים לראות את העומק שבתורה באופן נגלה- שירה שבנויה אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, שירה שמסדרת את קורות חיינו כרצף שלם, מאוחד והרמוני, שמכוון בסופו של דבר לתקוות הגאולה השלימה: "הרנינו גויים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכיפר אדמתו עמו"

יהי רצון, שנזכה לראות בישועת ה' השלימה עלינו, עוד בחג הסוכות הזה הבא עלינו לטובה, וישיב ה' שכינתו לציון במהרה בימינו, אמן.

שבת שלום וחג שמח!