והיה אם לא תמצא חן בעיניו
פרשת "כי תצא" משופעת במצוות רבות, יותר משבעים במספר. ביניהן, כמה וכמה העוסקות בענייני נישואין ומשפחה- אשת יפת תואר, דיני ירושה, הנהגות החתן בשנה הראשונה, גירושין וייבום.
הרב רונן טמיר י"ב אלול תשע"ח
פרשת "כי תצא" משופעת במצוות רבות, יותר משבעים במספר. ביניהן, כמה וכמה העוסקות בענייני נישואין ומשפחה- אשת יפת תואר, דיני ירושה, הנהגות החתן בשנה הראשונה, גירושין וייבום.
ננסה להתבונן במצוות גירושין. "כי יקח איש אשה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו, כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו. ויצאה מביתו, והלכה והיתה לאיש אחר".
כולנו יודעים עד כמה גירושין הם אירוע טראומטי עבור כל הצדדים- האיש, האשה והילדים. מדוע מתירה התורה גירושין? ברור לחלוטין כי אחוז לא מבוטל ממקרי הגירושין יכול היה להימנע, אם ההורים היו נוהגים באחריות ומתחזקים את הקשר בצורה נכונה וראויה. גם אם גירושין מותרים, מדוע לא מגבילה התורה את האפשרות להשתמש בכלי קיצוני זה במקרי חירום בלבד, בכפוף להיתר בית הדין?
התשובה לשאלה זו נעוצה ביסוד חשוב, אותו מלמדנו הרב קוק (אורות, עמ' קמ"ב): "אי אפשר לאדם להיפרד מהדבקות האלוקית... אבל אי האפשרות הזאת, ההולכת ומופיעה בכל הדורות, יש בה הכרח טבעי, שאינו נותן מקום לבהירות הדעת לגלות את פעולתה". הקשר הסגולי, הקבוע, בין האדם לאלוקיו, ובהקשר שלנו- בין איש לאשתו, אינו מאפשר לגלות את חפץ הלב ואת חופש הבחירה של האדם. קשר טבעי זה, מכונה בחז"ל "אחור באחור", כפי שהיו האדם ואשתו טרם הנסירה.
ממשיך הרב: "על כן, באים ימים, שתרדמה נופלת על האדם, והפרצופים ננסרים זה מזה, עד שהפירוד הגמור נעשה אפשרי... האפשרות לדבר גבוהה גבוהה על דבר שמד, על דבר כפירה, על דבר פירודים מוחלטים- הן תולדותיה של הנסירה, המביאה לידי ההתאחדות הגמורה, החופשית. 'כמשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקייך'."
דווקא האפשרות לפירוד, היא המחברת חיבור של קיימא, חיבור המיוסד על מעלת האדם החופשי. אכן, יש מחיר למעלה זו. כל הכפירה שבעולם, הרשעות וחוסר הצדק- הן תוצאות של הנסירה בין האדם לשורשו העליון. עם זאת- הקב"ה חפץ בנו בוחרים בטוב מרצוננו, על אף כל תופעות הלוואי הקשות.
כך גם בעניין הנישואין. כדי שהאדם יוכל לבחור בנישואין, מאפשרת התורה גירושין. אפשרות זו מבססת את הנישואין על יסודות של אהבה ובחירה. כך מבאר הרב במקום אחר (עין אי"ה ברכות ב', עמ' 288): "אהבת המשפחה היא הברכה הגדולה בחיים, אמנם רק במקום ששם נמצא תביעה פנימית לחיי משפחה של אהבה נאמנה, רק שם הכרח להמצא מקרה הגירושין, כשאין הנפשות מתקבלות זו לזו. על כן, מצד יקרת ערך חיי האהבה הטהורה שצריכה להמצא במשפחה הישראלית, יש בתורה דין הגירושין כשלא תמצא חן בעיניו. בחיי משפחה רפים אין הכרח של ניתוק הקשר".
יסוד הגירושין, הוא יסוד האהבה בחיי המשפחה. כמובן, יש להתאזר באורך רוח וסבלנות בהקשר זה, ולא לפעול בפזיזות. לכן, תיקן שמעון בן שטח כתובה לאשה, כדי שלא יהיה קל בעיני בעלה לגרשה. אך לאחר ההתאמות וההגבלות הנדרשות- עלינו לזכור כי חפץ הלב הוא בסיס הקשר המשפחתי, ויש לחזקו ולאמצו ללא הרף.
יה"ר שנזכה לחיים מלאים, מתוך אהבה ואחוה, שלום ורעות, ומתוך שמחה גדולה- במישור הפרטי של האדם כלפי עצמו, במשפחה ומתוך כך- גם כלפי הקב"ה, באומה כולה.
שבת שלום ומבורך!