תאוצה שלילית ותאוצה חיובית
לאחר שבשבת שעברה שמענו את קריאת הפרשיה הראשונה מפרשיות קריאת שמע מופיעה הפרשה השנייה בפרשתנו...
הרב יהושע וידר י"ז אב תש"פ
לאחר שבשבת שעברה שמענו את קריאת הפרשיה הראשונה מפרשיות קריאת-שמע מופיעה הפרשיה השניה בפרשתנו. פרשיה זו פותחת במילים "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְווֹתַי..." (יא, יג). חלק מהמילים בפתיחה זו נראות לכאורה כמיותרות, הלֹא די היה לו היה נכתב "אִם תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְווֹתַי" וכו', מה בא ללמדנו הכפל "שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ"?
מביא על כך רש"י את דברי הגמרא (סוכה מו ע"ב) הדורשת: "...'אִם שָׁמוֹעַ' בַּיָשָׁן 'תִּשְׁמַע' בֶּחָדָשׁ". ומבאר רש"י על הגמרא שם: "אם אתה שומע בישן - מחזר על תלמודך ששמעת - תשמע בחדש - תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים". כלומר: החזָרה המתמדת על דברי-התורה שכבר זכינו ללומדם פותחת פתח ליכולת קליטה טובה יותר של דברים חדשים. ואם כן יכולת קליטת דברי התורה הולכת ומתעצמת עם הִתרבותם בלומד לאורך הזמן.
מוסיף רש"י על פי המדרש: "...וכן 'אִם שָׁכוֹחַ תִּשְׁכַּח' (ח, יט) – אִם התחלת לשכוח סופך שתשכח כולה, שכן כתיב במגילה ( = ב'מגילת סתרים', כינוי לקבצי דברי-תורה מתקופת חז"ל שלא נכנסו למשנה ולגמרא) ובירושלמי ( = בתלמוד הירושלמי, סוף מסכת ברכות) הביאוֹ: משל לשני בני אדם שנפטרים זה מזה, זה הולך דרך יום לצד מזרח וזה הולך דרך יום לצד מערב, נמצא שרחוקים זה מזה מהלך שני ימים, כן המשל בתורה: 'אם תעזבני יום – יומיים אעזבך' ".
נמצאנו למדים שהן תהליך עזיבת התורה והן תהליך קבלתה הינם תהליכים דינאמיים בעלי תאוצה ההולכת ומתחזקת, הן לשלילה והן לחיוב. כדור-השלג הרוחני הולך ומתגלגל ועלול להפוך סטיה קלה ו"בלתי-נחשבת" לקרע עמוק ומדמם אך גם כל התחזקות העשויה להֵרָאוֹת כקטנה פותחת אופקים ושערים חדשים בהכרה וברצון.
רבים מאיתנו, ובפרט הנוער, נמצאים כעת בתקופת החופשה. לפעמים נראה כאילו הִתרפות מלימוד התורה, או אף מההקפדה על ההלכה שבזמני השיגרה ובמסגרות הלימודים, הינה "לא כל כך נוראה" שהרי היא סך-הכל זמנית... לכן התורה מזהירה אותנו מאשליה מסוכנת זו ומעודדת אותנו להתאמץ ולהתחזק בלימודה ובקיומה – ושערים גדולים יפתחו בע"ה.