אמור אל הכהנים

גם אנו, יחד עם כל ישראל, מוארים מקדושת הכהונה

הרב רונן טמיר ה' אייר תשפ"ב

פרשת השבוע, פרשת אמור, פותחת בקדושת הכהנים, ובדרישות הרוחניות הנובעות מכך – הימנעות מטומאת מת והגבלות בנישואין.

נתבונן מעט ביסוד הרוחני של ההלכות הללו, לאור דברי ה"שם משמואל".

"יש להתבונן בענין הכהנים, שנתקדשו בשתי קדושות יותר מישראל – היינו מטומאת מת, ומנשואי נשים פסולות, הנה כתיב 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם' – היינו שכל ששת ימי המעשה היו שמיים וארץ נמתחים והולכים, ומתרחקים מן השורש, והיה כל דבר ודבר פרט בפני עצמו, ובשבת – ששבה כל הבריאה לשורשה, נעשה מכולם כלל אחד, ולעומתם הופיעה בענפים נשמת הבריאה שהיא המאחדת את כל הבריאה... וזהו הפירוש 'ויכולו השמיים והארץ' – שנעשה הכל כלל אחד, ונעשו כולם הגמוניא אחת לקלס לקב"ה."

העולם הזה נקרא בחז"ל "עלמא דפירודא", כיוון שכל פרט ופרט נראה כעומד בפני עצמו, נפרד מהשורש. תפקיד השבת בהקשר זה – לחבר ולקשר את כל הפרטים אל שורשם, ולגלות את הנשמה הפנימית שבבריאה.

ממשיך ה"שם משמואל": "והנה, זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. ויש להבין מה נפקא מינה, ומה תועלת יש במה שבדיבור אחד נאמרו יותר מאילו היו נאמרים בשני דיברות? אך יש לומר דשמיים וארץ, שהם עליונים ותחתונים , דוגמתם באדם – המח והלב, כי האדם – עולם קטן, וישראל, נוחלי השבת – צריכים כמו להיות מתאחדים במח ולב, היינו המח להשכיל והלב להשתוקק, ומה שישכיל המח – הוא לבדו ישתוקק הלב, ולא דבר זולתו – ואז הם מקבילים לשבת ונעשים כלים לקבל קדושת שבת... וכמו שבפרט כן בכלל – מתאחדין ישראל ונעשים כולם כאיש אחד חברים- ואז נעשה מהכל הגמוניא אחת בפרט ובכלל, עליונים ותחתונים, להודות לה' – וזהו שבת רזא דאחד"

גם האדם, שנברא יחיד בדומה לשבת – נדרש לאחד את הפירוד שבעולם, במישור האישי – בחיבור בין המח והלב, ובמישור הכללי – בחיבור אל כלל ישראל.

ומסיים ה"שם משמואל": "ובדוגמא לזה יש לומר בכהנים שעניינם לחבר את העליונים והתחתונים, צריכין מקודם שיהיו הם בעצמם מחוברי מח ולב, ולזה נצטוו להיזהר מטומאת מת שהיא קדושת המח, כי טומאת המת מביאה לידי טמטום השכל, והקדושה השניה, מנישואי נשים הפסולות – היא קדושת הלב... ובשביל התקדשו בשתי קדושות אלה – מסיר את המסכים המבדילים בין המח והלב – ואז הוא כלי המעותד לחבר העליונים והתחתונים".

גם אנו, יחד עם כל ישראל, מוארים מקדושת הכהונה, שהרי אנו מכונים "ממלכת כהנים וגוי קדוש", ונדרשים לחבר ולאחד את אישיותנו כולה, מח ולב, ומתוך החיבור הזה שבתוכינו – להאיר ולאחד את הבריאה כולה.