חיפוש

הרב משה פליקס ב' ניסן תש"פ

"וַיִּקְרָא אֶל-משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"

ופירש רש"י:

לכל דברות ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה, לשון חבה, לשון שמלאכי השרת משתמשים בו, שנאמר (ישעיה ו ג) וקרא זה אל זה, אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר (במדבר כג ד) ויקר אלוהים אל בלעם:

שני חידושים מחדש לנו רש"י:

א.      לכל האמירות והציוויים הקדים הקב"ה קריאה.

ב.      המילה "ויקרא" משמעותה הפוכה מהמילה "ויקר".

על החידוש הראשון נשאל: אמנם נאמנים עלינו דברי רש"י, אך מדוע לא לימדה אותנו התורה עניין זה (שלכל הדיבורים קדמה קריאה) כבר בדיבור הראשון למשה? מדוע חיכתה התורה עד כאן?

נראה כי יש שייכות בין הקריאה לבין תוכנו של הספר (הנקרא על שם הקריאה...)

ספר ויקרא עוסק בהקרבת הקורבנות, שהיא הדרך של האדם להתקרב לבוראו.

דווקא כשעסוקים בקרבת ה' צריך לשים לב שאנו פועלים בדיוק לפי ההוראות האלוקיות – זהו שורש האמונה ושורש המרי (ריה"ל בכוזרי) – אם לא נקראנו, אנו צריכים לעמוד מרחוק ולחכות לקריאה האלוקית, שאם לא נעשה כן נדמיין שאנו מתקרבים ומתחברים, אבל באמת נתחבר רק לעצמנו (וגם זה לא...שהרי עצמיותינו אלוקית...)

זה מוביל אותנו לחידוש השני שבדברי רש"י שבחר להנגיד את "ויקרא" של משה ל"ויקר" של בלעם, ונביא תחילה את דברי בעל הטורים:

 אל"ף דויקרא זעירא שמשה היה גדול ועניו לא רצה לכתוב אלא "ויקר" כאלו לא דבר הקב"ה עמו אלא בחלום כדרך שנאמר בבלעם (במדבר כג, ד) כאלו לא נראה לו השם אלא במקרה, ואמר לו הקב"ה לכתוב גם האל"ף ושוב אמר לו משה מחמת רוב ענוה שלא יכתבנה אלא קטנה יותר משאר אלפי"ן שבתורה וכתבה קטנה.

 לאור מה שכתבנו בתחילה הויכוח המתואר בדברי בעל הטורים בין משה לקב"ה יוסבר כך:

משה רבנו מבין שרק מתוך ענוה מוחלטת ניתן באמת להתקרב לקב"ה, ולכן הוא מתעקש לכתוב ויקר, לשון מקרה, אך הקב"ה מצידו מתעקש שמשה יכתוב גם את האל"ף, שהרי אם הקב"ה קורא, אות הוא שאין זה במקרה!

ה"פשרה" כתיבת אל"ף זעירא מנציחה את ענוותנותו של משה בפתחו של ספר ויקרא – ללמדנו לדורות – שים עצמך בצד, התמלא בענווה, וכך תצליח לשמוע את הקריאה האלוקית אליך להתקרב ולמלא את ייעודך בעולם.

 גם בימים בהם אנו לא מבינים את ההנהגה האלוקית בעולם, אנו מתמלאים בענווה ומנסים בתוך המציאות המורכבת לשמוע את הקריאה האלוקית המהדהדת באזנינו – להתקרב ולקרב אחרים אל אבינו שבשמים.

 שבת שלום ומבורך!