ביעור חמץ שלך ולא של אחרים

על חמץ רוחני וגשמי, שלי ושל אחרים.

הרב דוד לחיאני כ"ט אדר ב תשע"ט

אנו בימים גדולים של ביעור חמץ גשמי ורוחני, חיפוש בחורים ובסדקים, ביעור חמץ גלוי וחמץ נסתר, יהודי יכול עבור את כל חייו מבלי לבער את החמץ הרוחני הנסתר שבקרבו פנימה.

לכן בימים אלה בודקים בחורים ובסדקים שבנפש מחפשים בנסתרות הלב כדי לבער כל חמץ שהוא בבחינת שאור שבעיסה שמעכב את הצמיחה הרוחנית של כל אחד מאיתנו.

 אלא שיש סכנה בימים של ביעור חמץ, שיהודי יתחיל לחפש חמץ של אחרים, והתורה אמרה "לא יראה לך חמץ" אתה מוזהר על חמץ שלך ולא על חמץ של אחרים.

את החמץ הגשמי והרוחני שלך תחפש היטב בדקדקנות ותבער אותו.

אך זהירות אל תעסוק בלחפש חמץ אצל אחרים.

הפוך! אצל אחרים תחפש רק את הטוב.

אצל אחרים אחוז בכלל "כולך יפה רעיתי ומום אין בך" שנאמר על עם ישראל כולו.

 יהודי צריך להתרגל, זוהי עבודה יומיומית, לראות בכל אדם, בכל עת, רק את הטוב שבו. הרבה אומרים שזוהי נאיביות, שזוהי מדיניות של בת יענה, לטמון את הראש בחול, שכך אתה מתעלם מהמציאות.

אני מוכן לערוב לכל מי שלוקח על עצמו לראות רק את הטוב, שלא יקרה לו שום רע מזה, לא לו ולא לאנשים שבהם הוא רואה את הטוב, כי הפחד שלנו הוא "אם אני אראה רק את הטוב שבו, מי יגיד לו שהוא צריך לתקן את עצמו? אם אני אראה רק את הטוב בחברה שלי, היא לא תראה את הפגמים שבה!" ואני אומר: הלוואי שהיא לא תראה את הפגמים שבה.

יש שתי דרכים הפוכות:

יש אפשרות לבוא לאדם ולהגיד "אתה עצל, לכן אתה לא קם לתפילה", ויש אפשרות לבוא ולהגיד לו "כל הכבוד לך, אתמול התפללת טוב ויפה." ברגע שאני אומר לו את ה"כל הכבוד לך" הזה, מרב הסיכויים שהוא ידבק בטוב, יעזוב את העצלות שלו ויקום לתפילה. אבל העיסוק בעצלות, הדיבור על העצלות, הוא זה שלוקח אותנו למקום ההוא שוב ושוב...

לכן אם נאמץ את ראיית הטוב, רק טוב, בלי פחד, נופתע לגלות שאנשים מסביבנו, שאנחנו רואים בהם רק את הטוב, נעשים עוד יותר טובים.

אף אחד לא מתקדם כתוצאה מזה שאנחנו רואים בו את הרע.

ישאל כל אחד את עצמו:

"האם אני אוהב שרואים בי את הרע?" גם אם זה אמתי? ודאי שאני לא אוהב! אז גם אם נכון שבמציאות יש בי גם צד רע, זה לא יקדם אותי אם יראו לי אותו, כי מה שמקדם אותי הוא רק מה שאני עושה מתוך רצון ומתוך אהבה. אם אני עושה משהו שאני לא אוהב לעשות  התוצאה לא תגיע. אני משיג תוצאות רק כשאני אוהב את העשייה.

הזוהר הקדוש אומר "בחביבותא תלייא מלתא" (אדרא רבא לפרשת נשא). בחביבות, באהבה, תלויים הדברים כל דבר שאנחנו רוצים להשיג בחיים, העיסוק ברע, העיסוק בלהצביע על הרע, לא מביא אותנו לאף מקום טוב.

שבת שלום ומבורך!