המתקת מר במר
מיד לאחר קריעת ים סוף כותבת התורה שבנ"י הולכים במדבר שלושה ימים ולא מוצאים מים, עד שהם מגיעים למרה
הרב שאול מלכה ט"ז שבט תשפ"א
מיד לאחר קריעת ים סוף כותבת התורה שבנ"י הולכים במדבר שלושה ימים ולא מוצאים מים, עד שהם מגיעים למרה וכשהם מגיעים למרה ושם כן יש מים אז הם מרים. העם מתלונן אל משה מה נשתה, ואז ה' עושה את הדבר ההפוך ביותר בהיגיון האנושי, הוא אומר למשה להשליך למים עץ, וחז"ל אומרים במדרש שהיה זה עץ "הרדפוני" – עץ מר, ומזה המים מתמתקים. אחרי זה ממשיכה התורה לספר " שם שם לו חוק ומשפט" אומר רש"י – במרה נתן להם מקצת דינין..שבת, פרה אדומה, ודינין. ושם ניסהו, א"כ מה היה הניסיון?
ועוד שואל האלשיך הקדוש מדוע היה צריך לנסות את בנ"י? ועוד מדוע נסיון כ"כ קשה של חוסר מים, אומה שלמה יוצאת אל המדבר והולכת שלושה ימים בחום המדברי הצורב, וכשהם מגיעים למים אז המים מרים. ואז ממתק להם מר במר ולא מר במתוק, ניסיון בתוך ניסיון. מה טמון בזה?
מלמד אותנו האלשייך סוד ויסוד מאוד גדול.
לכל יהודי ישנם שתי קושיות שמקשות עליו מאוד את הדבקות בעבודת ה'.
א. מה עניין החוקים שאינו רואה בהם טעם, כגון מדוע אפר הפרה האדומה מטמא את הטהור ומטהר את הטמא?
ב. עניין 'צדיק ורע לו'. אדם קרוץ חומר אינו יכול לתפוס ולהכיל בתוכו פער כ"כ גדול, לראות צדק בסוגיית של צדיק ורע לו.
כדי להסיר מליבם שתי רעות אלו אומר האלשיך ולהטמיע בשורש הרוחני של האומה את המידה הזאת בהיותם החסיר מים ומיתק מר במר. למען יראו וידעו כי לא דרכיהם דרכיו יתברך, ואפילו דבר מר כלענה כיוון שה' הורהו הרי בו הוא ממתיק את המר, כן הוא כל דבר שנראה לנו זר ומוזר, כיוון שה' הורה לעשותו הרי זה דבר טוב.
וזוהי גם החוקה ששם להם "פרה אדומה" לאמור שכמו שה' המתיק להם את המים מר במר אף שזה היפך ההיגיון האנושי, כך אפר פרה האדומה מטמאת את הטהור, ונבטח בה' שזו האמת וכי הוא מטיב לכל, אלא שהשכל האנושי לא משיג את זה ולכן ה' ניסה אותם דווקא עכשיו כשהם צדיקים, שכן דרכו של ה' לבחון צדיק אמיתי עובד ה', מייסר בשמאל ומקרב בימין, וזהו עניין הניסיון פה כדי לקרב את בנ"י אליו יתברך שיהיו ראויים באמת לקבלת כל קדושת ומעלת התורה.
שואלים מדוע לא המתין הקב"ה עם המצוות האלו לתת אותם בסיני, והנה מלמדת אותנו התורה יסוד גדול שבעצם המצוות שנתנו להם - שבת פרה אדומה ודינין, אלו הם שורש ויסוד לקבלת התורה שבלעדיהם הם לא היו מסוגלים לקבל את התורה בכללותה. אלו מצוות שורשיות ויסודיות אלו הם היוו הכנה נפשית וקומה רוחנית לקראת קבלת התורה בשלימות.
עוד נשים לב שמצוות אלו הלכות פסוקות, לא שיחות והגיונות מקסימות ומושכי לב, מלמד אותנו החזון אי"ש יסוד חשוב שלימוד ההלכה בתחילתו קשה ובנוסף לקשיים שמלווים את האדם עד שנכנס לבית המדרש, הקושי בלימוד ההלכה גורם להתרשל מעיון ההלכה "הדק היטב" ומעדיף אדם ללמוד ולבלות ברעיונות ומחשבות וכו' אף שהן שיחות של יראת שמיים ותקון המידות אין זו התכלית העליונה של האדם אם הם אינן מלוות בידיעת חוקי התורה ומצוותיה.
אדם שיוצא לעולם ואינו נמצא בד' אמות של הלכה ברמה המעשית הקיומית, שיידע שנכונו לו קשיים ואכזבות בעולם הרוח, שהרי כל חיותו הרוחנית נתונה להרגש נפשי, נע ונד לפי מצבו הרוחני והנפשי, ידוע שעולם ההלכה הינו מורכב ולפעמים יכול ולגרום הרגשה של בלבול וחוסר יציבות באורחות חייו של האדם היהודי, פעם אסור ופעם מותר פעם מנהג ופעם חומרא. כשאין הדברים נלמדים בצורה מסודרת ועקבית אכן זוהי ההרגשה, אבל אם אדם לומד וחי את ההלכה והולך איתה ואינו נכנע ללחצי החברה ותאוות העולם אז הוא נקרא חי שנקרא "חיים כולכם היום". שנזכה.
שבת שלום