אני משמעותי

שאלה על משמעות מעשי האדם מנסרת בחלל העולם. האם מעשה ומחשבה והחלטה של האדם משמעותיים וחשובים או לא?

הרב מנחם נוביק ב' שבט תשפ"א

שאלה על משמעות מעשי האדם מנסרת בחלל העולם. האם מעשה ומחשבה והחלטה של האדם משמעותיים וחשובים או לא? מצד אחד אי אפשר לדעת איזו השפעה יש לכל מעשה וכל מחשבה ,מאידך מה כבר יכול לפעול בפעולה אחת אדם שהוא כגרגיר אבק מול כל היקום העצום והאדיר?

בפרשתינו מופיע הפסוק:''ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים'' (שמות ז,ג)

רבות נכתב על קשיות הלב של פרעה. נתמקד בשאלה אחת פשוטה בענין זה: אם הקב''ה נצרך לחזק את לב פרעה, מדוע הוא פשוט לא שתל בראשו את הרצון וההסכמה לשלח את עם ישראל?

יתכן ושאלה זו קיננה בתוך מוחו של פרעה עצמו: אם אלוקי העברים באמת כל יכול ,בשביל מה הוא צריך שאני אסכים לשלח את עמו?

אך זו טעותו היסודית של פרעה: הוא לא הבין את דרכי השגחתו של הקב''ה. לא הבין שה' חפץ בהחלטת האדם שתהיה מכוונת כלפי הרצון האלוקי. ה' לא ברא עולם שבו הוא 'מוריד פקודות' וגורם להם להתבצע מיד. ה' ברא עולם בו לבני אדם יש בחירה חופשית כדי שהם יוכלו להגיע בכוחות עצמם למצב גבוהה יותר, ע''י שיעשו את רצון ה'. ה' הוא כל יכול , ומשגיח על הכל, והכל מתקיים ברצונו .וברצונו מתקיים מערכת שבו הדברים תלויים באדם, וע''י הבחירה הזאת זוכים לשכר אלוקי.

את זה פרעה לא הבין ולא יכול היה להבין, בהיותו משועבד לתרבות של עבדים, ממלכת מצרים.המיצרים של החיים נובעים מתפיסה שהכל נמצא במעגל סגור של כוחות טבע הפועלים בצורה שרירותית. לא יתכן שבמעשה אנושי שלנו נכוון למשהו גבוהה יותר, מופשט שמעל העולם הזה.

אך משה רבינו לעומת זאת, עוד בתחילת השליחות שלו לשחרר את עמ''י, מתבשר שה' שולח אותו בשם של 'אהיה אשר אהיה' ומסביר הרמב''ן על אותו פסוק:"כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך. אם פותחין את ידיהם ועושין צדקה אף אני אפתח את ידי, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב,ואם אינן פותחין את ידיהם מה כתוב שם,הן יעצור במים ויבשו...''  כלומר, יש ערך עליון למעשיו של האדם, וכפי הנהגת האדם למטה, כך ינהגו איתו מלמעלה. הבנה זו יוצקת משמעות עצומה לתוך חייו של האדם. כל פעולה שאני עושה חשובה מאוד, ויש לה השלכות רבות. אם אזכה במעשי לכוון לרצון האלוקי, אזכה לשפע וברכה אלוקית החלות במעשה עצמו שעשיתי.אינני חי חיים סתמיים חסרי משמעות. כל מעשה שלי טומן בחובו פוטנציאל אדיר. ריבונו של עולם חפץ במעשי ברצונותי והחלטותי.

פרעה כאמור, לא הצליח להבין ענין זה, ולכן אמר בליבו שאם ה' 'צריך' שפרעה יחליט על שילוח העם, כנראה שהוא לא כל יכול, ולא הבין שזו בדיוק ההנהגה האלוקית שתובעת מן האדם לכוון רצונו ומעשיו לפי הרצון האלוקי. פרעה היה יכול להביט בחורבן ממלכתו ,ולא לקבל את ההחלטה הנכונה,שכן זה הצריך שינוי מבט טוטלי על כל החיים, דבר שהיה ''גדול עליו''.

אך תורתינו הקדושה מסבירה שהאדם הוא חשוב מאוד ויש השפעה עצומה לכל מעשה שלו. ר' חיים מוולוזין בספרו 'נפש החיים' שער א' מסביר שכל אדם הוא בעצם 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה''. אנו חיים ופועלים בעולם הזה,אבל המשמעות של מעשיו ומחשבותיו מגיעים השמיימה,ופועלים ישועות.

כשמבינים את זה,מבינים כמה חיינו יקירים וחשובים ומשמעותיים, ואלו חיים אחרים לחלוטין מאשר חיים משעממים חסרי תכלית.

 

נזכה שכל מעשינו ורצונותינו יהיו לעשות נחת רוח ליוצרינו.

שבת שלום ומבורך,

מנחם נוביק