אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה

"וַיַּרְא ה', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" - מה הביא להתגלות הראשונית של ה' למשה, אדון הנביאים ומהו הלימוד שלנו מתוך כך?

הרב חיים פלק כ' טבת תשע"ט

וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.  ב וַיֵּרָא מַלְאַךְ יה' אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ--מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל.  ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה--אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה:  מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה.  ד וַיַּרְא ה', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה--וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי (שמות ג,א-ה)

 כפי שמעידה התורה, משה היה רועה את צאנו של יתרו. מי שטייל במדבר יודע שלעיתים בתקופות החמות, השמש יכולה להביא להתלקחות של קוצים וענפים יבשים. בואו נשתדל להיכנס לסיטואציה בה נמצא משה. מן הסתם - או שהוא נמצא בהליכה עם העדר, או שהוא נמצא בנאות מדבר מסביב למקור מים ויושב בצלו של עץ וממנו דואג לצאנו, ואז הוא רואה סנה בוער באש. כפי שאמרנו, דבר שבעונות מסוימות יכול להיות שכיח במדבר. אבל הוא רואה פלא נוסף - שהסנה בוער באש ואיננו אוכל. כדי לשים לב שדבר כזה קורה, צריך להתבונן, לא רק להסתכל. ואכן משה מתבונן  "וַיַּרְא ה', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה"(ג,ד). שימו לב לדבר הפלאי שמופיע במפגש הראשון בין אדון הנביאים לבין הקב"ה, שעתיד לתת תורה על ידו. מעידה התורה שהמפגש עמו היא תולדה של התנהגות משה, לכאורה התנהגות סתמית. הקב"ה רואה כי משה סר לראות את הסנה ובעקבות זאת הוא מדבר איתו. במילים אחרות, קניין הנבואה של משה הוא "אסורה-נא ואראה" והדברים מצריכים ביאור. הרי כבר בתחילת הפרשה משה יצא אל אחיו וראה בסבלותיהם, הוא היכה איש מצרי והרגו, הוא הפריד בין ניצים יהודים, אך המעשה שבגינו הוא זוכה להתגלות ה' הוא הסטייה מדרכו לראות מדוע לא יבער הסנה?!

"אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם."

מעניין לראות שמדרש רבא מבקש לתאר את התגלות ה' לאברהם באופן דומה, וחיפושיו של אברהם במדרש זה נעצרים לנוכח "בירה דולקת". אם תרצו המילה דולקת יכולה גם להזכיר לנו את הסנה הבוער, אבל היות ופשטנים אנחנו, נבקש להסביר: בירה – ארמון (ועל כן שמה של עיר הבירה ששם נמצא ארמון המלך.) דולקת – אפשר לומר שיש דלקה בארמון, אך אפשר לפרש כמו שלמדתי ממורי ורבי חנן פורת שמשמעות המילה דולקת היא שיש אור בבית כלומר שיש חיים בזמן התבוננותו של אברהם. אין זה ארמון שהוא מבצר ארכיאולוגי המעיד על חיים בעבר הרחוק, אלא מדובר בתופעת החיים עצמם. בית שיש בו אור – כלומר, אנשים גרים בו. אברהם שמגיל צעיר מבקש פשר למציאותו בעולם, מגיע בחיפושיו למצב שבו הוא עומד משתאה אל מול הבירה הדולקת ואז הוא שואל: כלום יכולה בירה זו ללא מנהיג? האם יכול להיות שלא גרים בבית? שאין מישהו שמפעיל את כל העולם לנגד עינינו? גם אז הפתרון מגיע רק עם סיעתא דשמייא – מציץ עליו בעל הבירה. אם תרצו זו ההתגלות של הקב"ה לאברהם.

"מה היה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא אבנים שחקו מים? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. (אבות דרבי נתן נוסח א', פרק ו').

שוב אנחנו פוגשים באחד מגדולי התנאים שהיה נקרא "ראש לחכמים", אף הוא רועה צאן כמשה ואף הוא מתבונן (כאברהם וכמשה) במים אשר שוחקים אבנים וההתבוננות הזאת מביאה אותו לתובנה שיש סיכוי והוא יוכל להכיל את התורה שבאותה עת הייתה כה רחוקה ממנו.

את המכנה המשותף של משה, אברהם ורבי עקיבא ניתן לתמצת במילה אחת - "התבוננות". התורה מעידה לנו שההתבוננות של משה, היא שמולידה את התגלות ה' אליו.

המדרש מספר לנו שההתבוננות של אברהם מזכה אותו בס"ד שמציץ עליו בעל הבירה.

בסיפורו המפורסם של רבי עקיבא מסופר לנו על רועה סבלן שמביט ורואה את השינוי שטיפות מים גורמות לאבן הנמצאת מתחתיה ובעצם מתוך ההתבוננות הזו, נהפכים חייו והוא מתחיל ללמוד תורה.  

העולה מדוגמאות אלה, שאחת מהדרכים להגיע להתגלות ה', הוא להתבונן במעשיו הנפלאים ואז יש תקווה שיציץ עלינו הקב"ה מלמעלה. אמירתו של משה "אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה:  מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה" המתארת לכאורה פעולה פשוטה, מדריכה אותנו כיצד עלינו להתקרב אליו יתברך.

שבת שלום ומבורך!